אש

אש שאוכלת מודעות עקובה

בבלי ששמת לב עוברת לה התהילה

לוחמים שהושלכו מגבהים רכבת ללא דוהרים

מה שנראה כמשקפת לא תמיד פנים.

בין נייר לדגל עוד עמדה התכלית

קרונות שבקשו את אלוהי בארשית

חיכוך שנותר בצד מראה שהתחננה.

קרב אל קרב פיוס בהפגזה כנה

אם נשארה ארץ של חרות מתחת רגלייך

וחמצן שנשפך לראותייך

לראות את הרגע כגסיסה איך עוד

תשארי אהובה.

במעין ויתור הנצחון הוא גדול

המחסום שנמשל עוד בחר להשכח

עיניים צפופות שזזות ישר

בין נייר לדגל עוד עמדה התכלית

שתיקה אטומה עשתה אותי מאושר.

מה שאין לו סוף ומה שעוד קר

זה לא הטפל וזה לא הפרוש

בקצב כזה בלי ששמת לב מעברי אנוש.

מרחקים שוים שעוצרים פעולה

מה שהשתנה עוד סרב לתמורה

בין נייר לדגל עוד עמדה התכלית

עכשיו הטענה שלא נותרה לה סיבה.

על גבול האורות זמנים שנשכחים

מרחוק הערפל בצללים שוים.

סרוב או שתיים פחדים מן הארון

סרטן שזז הצידה הלא תמיד ראשון.

אש שאוכלת מודעות עקובה

בין נייר לדגל חרות שביקשה סליחה.

עכשיו זה הזמן להתעכב והכיר

ירח שהלך לישון שכח אותנו להאיר.

לראות את הרגע כגסיסה

מה שהיית ומה שאתה.