שירים

חיוך מגוהץ (או: שאלה של נורמה?) - סאטירה

אתה מביט בי כש -

שאריות של ריר זולגות מזוויות הפה

והחיוך

     הו החיוך

דבוק

 נעוץ עמוק בתוך קלסתר

פניך כמשותקים

לא זעים , חרוטים.

 

אתה
ממולל, מגהץ בת צחוק ומפטיר  -

אצלי, הכל זורם למישרין

 

ואני, פושטת עניבות 

כי לי מותר.

מותר לבכות.

תגובות