מעשה ביואב הארנב

מעשה ביואב הארנב / ורד עוזיאל

מעשה בארנב קטן  שמו יואב

שהתקנא מעט בידידיו

וליבו בקרבו מאוד נעצב

מדוע זה קצר הזנב

ואולי אולי  אות,ו משהו גנב..

ובבוקרו של שרב

ישב הפך בראשו וחשב

במוחו העלה חשד

מי מהם, אולי, את זנבו גנב..

ראשון ביקר את הכלב הב

שמא הוא הגנב

כה ארוך הזנב

כה יפה ושובב

כך נולדתי – שח לו הב

נאמנותי שווה זהב

ובעת שמחה מכשכש בזנב

פנה הוא מעליו

ליב ו כה דאב

סב הוא על עקביו

ולנפשו אותו  הוא עזב

משם בצעדים  הוא קרב

 אל החתולה הרובצת , מרב

היא – מלקקת לה חלב

מפהקת פיהוק רחב

לצידה הוא ישב

ונמאס לו מכל המצב...

זנבה רך וללא כל  רבב

נולדתי כך , שחה  לו מרב

זנבי על איזון שומר בכל שלב

לקבל זאת הוא  סרב

איש לא הבין סבלותיו

אל הסוס יובב

פנה הוא מאוכזב

זנבו, ארוך כמו לולב

יובב- בחיוך מלר שיניים  ורחב

מסלק בזנבו טורדנים מעליו..

נקפו השעות החושך קרב

על יצועו לישון הוא שכב

במוחו מהרהר בעצב רב

מדוע הוא כה שונה מאחיו.

ורק שלמה – הינשוף הנחשב

שצפה בכל,מביט בו,מעליו..

מרמז ומנפנף בכנפיו

אל ידידנו יואב

אמר כבדרך אגב..

ולמה זה אתה כל כך נעצב

הלא- איש בך לא סנט או עלב

הן ארוך או קצר הזנב

אין זה, כלל לא מקור לאכזב..

והאם בכך מתבטא המיטב..

לפתע הבחין יואב, ברובי הצב

אפילו את ביתו על גבו הוא סחב..

יואב מביט ולא מאמין למראה עניו

והנה,הפתעה, כה קצר הזנב

ועליו עולמו – לא  חרב

למשמע אוזניו ומראה  עיניו

עידוד גדול  ורב הוא  שאב

לפתע אורו עיניו

ייתכן שהחיים ישתנו מעכשיו

אולי אין מקום  וטעם לכל תלונותיו

אולי ואין עוד טעם  בכל חשדותיו

כל אחד חי לפי גודלו  ומידותיו

גופו  יכולתו ומכלול תכונותיו

ומאז ידידנו יואב

שמח וטוב  לבב.

כל הזכויות שמורות © לורד עוזיאל