מיתרים של שקט

 מיתרים של שקט עולים דרך חלון

מרחובות החשיכה, הם קוראים ללב

ללא רחש המגע

זו רכות נשכחת לדעת אותך

בין המדבר לתולעים

סערת החול עוטפת את הצער

גל תקווה, אומר את שהאמת יוקדת

המיתרים הם תנועת המשאלה

יום אחד, ארגיש אותך

יום אחד, אראה אותך

יום אחד. אדע אותך

מתבונן אך במראה

חיי אותך מבעד לזגוגית

עורך הקר, אשליה של מחשבה

וההבטחה של המחר שוב ריקה

מיתרים של שקט עולים דרך החלון

הלחישה אשר נותרה לי ממך

ללא רחש המגע

לו היתה האמת למציאות

יום אחד, ארגיש אותך

יום אחד, אראה אותך

יום אחד. אדע אותך

אני שואג לחופש

אל המיתרים לעלות בליבי

אף אחד לא אהב

כמו שאני רוצה אותך

ואין דבר שלא אעשה

שכן, זהו זמני שלי ללכת

לקחת את יד האל

לנשק אותך אל הרוח

(שיר סיום: דניאל. בעת עומדו מול המלאך הוא בוחר לתת לה את גופו. במחיר נפשו הוא מצווה לה את החיים. אופרה בהתהוות: “אדוני האלים")