בחזרה אל מדרגות בית אבא

אני חוזר עיקש
למדרגות בית אבא
סביבי קבצני האהבה
הלא קיימת,מייללים
מתוך פרווה עוטפת
תשע נשמות.שבתי
חמודים,דרך כל
הרחובות והימים
הנוראים,הליטפו
אתכם בשורות טובות?

הדשא שלנו ירוק
תמיד יותר מזה
של השכן המפוקפק,
ההדרים בשביל הנכנס
לבית,עסיסיים ובשלים
אהלן סבא!והדרתי
פני זקן...ושוב בלילה
יושב לבד,לואט אל
מול ירח,סודות וכישופים
מעליי למעלה השמש
והתכלת
טובות ממני ומכם

אני חוזר עיקש
למדרגות בית אבא
שהן מדרגות הדמיון
בלבד,כי  ביתו של
אבא נהרס ושינה
צורה מפאת החשד
מזמן.ובכל זאת
בית אבא תמיד
יהיה שם בשבילי
צהוב ואוורירי
מוכן ומזומן כאילו
לא עברו כל הזמנים
ברצח אופל וכאב
כאילו לא כלו כל
הקיצין בתוך מילים
של תימהון,שאני
לא הוא,נמצא ,ישנו,אוהב
כך נדרתי,כיליון הלב.