רוח שובבה/ יעל כרמי גבאי

שלובי זרוע,

הם הילכו בשדרה.

הרוח עמדה מן הצד,

לא התערבה,

רק בחשה עלים

הם שלובי מבט,

והרוח - תמיד מן הצד

מאגדת אלומות של עלים,

ומטיחה להם בפנים.

כך, שעה שלמה שתקו,

והרוח שורקת לא נחה.

רק זרזיף של גשם ראשון

הדק את הזרועות,

נדמה שהוא אמון על המלאכה.

באחת,

מטריה צבעונית נפרסה

במלוא הדרה.

והרוח נשפה, השתוללה

נתייגעה

לא מחלה על כבודה.

הזוג, חבוק מתמיד

עזב בהילוך מהיר את השדרה.

-- חוצפה היא חשבה הרוח השובבה

אוי כמה כמהה לדעת,

מה קורה כעת

מתחת למטריה...

20.8.07

ל-

יעלכרמיגבאיבלבד