עוד חג בלעדיה

עוד חג בלעדיה

שולחן ערוך ועמוס בכל מיני מטעמים

צלחות עם מאכלי הברכות של ראש השנה

כולנו מסובים לשולחן במיטב המחלצות

בלי עין הרע החדר עמוס בבני המשפחה

למראית עין נראה כי האושר שורר בחדר

אבל לחדי העין העצבות והמועקה הנוראית

גלויה וזועקת מהעיניים של כולנו המבוגרים

למרות השולחן המלא  קיים מעין "כיסא ריק "

כיסא ריק בלב של כולנו.... מחשבות שנסגרות

הערב עובר חולף לו, עוד חג חלף בלעדיה

הרגעים הכי קשים הם השבתות והחגים

ברגעים אלו חסרונה כל כך בולט

רוח השטות שהיתה נכנסת בה

קול צחוקה המתגלגל, והעליצות שאפיינה אותה

למרות שחלפה לה כשנה וחצי (בערך)

נדמה כאילו רק אתמול עוד שוחחנו וצחקנו

בהרגשתי וההדחקה הכל כך מוצלחת שלי

אני חיה במעין תחושה שהיא כאן!

אני לא יודעת,

אבל המוות שלה אינו נקלט בתודעתי בכלל

מבחינתי היא כאן! תמיד הייתה ותמיד תהייה

כנראה שהמרחק הגיאוגרפי הוא זה שעוזר לי

אבל עדיין נוכחותה חסרה בלב של כולנו...