והיה כעץ השדה

והיה כעץ השדה      (113)

והנה  את יוצאת לחצר ושמש קופחת.

עץ  יפה מראה, מטיל צל  וצינה מרווחת.

 בפנים בבית  יש לנו ...רק קדחת.

האוכל  שרוף , כי את תמיד עובדת.

אך כסף..ממך לא רואים..  גם לא בעצרת.

אבל  לחברותיך ללא סוף מן השלל מפזרת. 

חוזר לו האב  ועבודת היום.

 קפה קר כקרח מגישה לו מאתמול.

מביט מעל לעיתון  ולא אומר מילה

חושש הוא  שאולי תלכי למשטרה.

ולעץ בחוץ, לא נתת  מים ולא  תבן .

לא תמכת בו בסערה , לא קשרת אותו  בחבל.

לא סילקת מזיקים , לא דישנת אותו ב – זבל.

והינה ימים עוברים  והעץ צמח לו לגבהים

יפה  עד כי מחמאות קיבל מהשכנים.

ופירותיו צוף דבש וכמות למכביר.

ואת יוצאת וקוטפת פירותיו ואוהבת את ליבה

ומהשאריות את עוד עושה ריבה.

לוקחת את המחמאות על העץ הנפלא

כאילו  דאגת לו כול השנים כול יממה.

איך תתהדרי בדבר שלא עשית למענו  ?

זרקת חרצן  לגינה  והטבע דאג לנשמתו ולגופו

באיזו חוצפה אומרת את  שלי הוא  ????

כול הזכויות שמורות   @