השיטים פרחו לאורך הכביש

השיטים פרחו לאורך הכביש

השיטים פרחו לאורך הכביש

ביום בו אבי הלך לעולמו

במשך כל מסע ההלויה

ריחם המשכר חרך את נחירי

חשבתי לו אבי היה איתי

היה מניח ידו על כתפי ואומר

" תריח את היופי הזה,

יום כזה נוצר לאהבה"

אני בכיתי את זכרונותי

וגעגועי שכבר החלו לצמוח,

לא מחיתי על מותו,

ולא את דמעותי

כי באביב מת אבי

חיוך על שפתותיו

" אני חייתי די את חיי

עכשיו תורך"

אבי הלך לעולמו

ותמו מסעותיו בארץ

כל השבילים

    כבר לא ימתינו לו

כל הפריחות

לא ישכרו את נשימותיו

בערבים הכורסא היתומה

לא תתמוך את גופו הלאה

ואני לא אשמע את סיפוריו

על ימים קשים ורחוקים

ידו המסוקסת מעמל

לא תלטף יותר את ראש בני

מבט עיניו החומות

לא ינוח בעיני

אבי נישא על כתפי בניו

השיטים פרחו לאורך הכביש

בדרכו האחרונה

                                                               גלעד שביט

                                                               פברואר 2006