מדלית זהב

אחרי שהשתתפתי בצער עם כל מי שקיווה ולא זכה לחזור עם מדליה אולימפית נוצצת, החלטתי להעניק מדליית ניחומים אישית משל עצמי.

החניתי את מכוניתי במרחק פסיעה מקיוסק שכונתי ותכננתי במוחי את סוג המדליה אותה אעניק למועמדי הנבחר.

מטבעות השוקולד המצופות בנייר כסף מוזהב משכו את עיני. בחרתי מטבע בקוטר של כדור רגל והתאמתי לו שרשרת סוכריות חלולות, צבעונית ורבת טעמים.

שקלנו את החבילה והקטנו את מטבע השוקולד למחיר סביר...

כשהמדליה בידי וחיוך של שביעות רצון נסוך על פני, מיהרתי הביתה כדי לנהל את מהלך בחירת המועמד מהמחשב הביתי.

ברגע הראשון רציתי להעניק את המדליה לשחר פאר, הרי היא הספורטאית הישראלית המוכרת ביותר בעולם. התחרטתי כי ציפי אובזילר הייתה קודם...

לציפי אובזילר יש ילדים, חשבתי, אז המדליה בסכנה...

חשבתי על השייטות אבל שוקולד נמס במים.

שטילוב המתעמל ראוי בהחלט, אך השרשרת עלולה לעוף לו בתרגיל אנטי גרוויטציה שהוא עושה...

חתואל אוהבת רק לדקור ובכל הסוכריות יש כבר חורים, אז לא...

כמעט הענקתי את המדליה לאריק זאבי, אבל השוקולד לא היה מספיק מריר...

כל שאר המתמודדים לא אהבו שוקולד...

נשארתי עם המדליה ביד והמון מוטיבציה להעניק.

בתא דואר נכנס על יד המחשב מצאתי לפתע דוח חנייה. קראתי בעיון ולא האמנתי. מכוניתה היפה של בתי עותרה בדוח חנייה על שחסמה את מכוניתנו החונה כחוק בחניית ביתנו!!!

אשתי נשבעה לי שלא רבה עם הילדה ולא הזמינה משטרה והילדה הצהירה מראש שרפורט כזה, נהוג שאבא משלם...

זינקתי למקרר, שתיתי בקבוק בירה קרה וחיכיתי בסבלנות שהצבע האדום ירד לי מהפנים...

במחשבה שנייה ושלישית, רציתי לחבק את השוטר שזנח את חקירות אולמרט ומרעיו, דחה את כל פרשיות הרצח שהוא חוקר, עצם עין בדרכו אלי מכל עברייני התנועה ופורעי החוק, והגיע עד ביתי השקט בקצה הרחוב במושב השקט בשרון כדי להעניש את בתי החצופה שחסמה את מכוניתי וכל זה, עוד לפני שהספקתי להתלונן...

על הכבוד הזה שנתן לי, על חריצותו ונחישותו, רוצה אני להעניק לו את המדליה...

טקס הענקת המדליה בחסות טוי וג'וניור (כלבלבי הנערצים) יערך אצלי בבלוג!