כִּיף קפה... זה יגמר אולי בנס.../ יעל כרמי גבאי

כִּיף קפה... זה יגמר אולי בנס.../ יעל כרמי גבאי

יו יו כתב על ההתמכרות שלו לקפה...

אני בעצם באה לייצג את הצד שכנגד,

עזר כנגדו... זה יגמר אולי ב... נס........

כבכל בקר אין לי במודעות שאני צריכה לשתות..

אני מדלגת על השתייה עד שהראש שלי צועק

'הצילו... לא שתית בכלל..'

עד שהתובנה הזו מחלחלת לי לראש..

מגיעה שעת הצהרים

וכשאני מחליטה סוף סוף להרתיח מים .

עד שהם יוצאים במחול של סילון

אני מוצאת לי את כל העיסוקים שבעולם,

ושוכחת לגמרי שהמים רתחו..

וכשאני נזכרת , בשעה טובה ומוצלחת,

מתברר שזה לא כל כל מוצלח..

כי הקפה הראשון

קר... כבר חלף זמן רב מאז רתח...

נו, אני מתרתחת במקומו..

הנה הקפה הראשון הולך אחר כבוד

לבקר את הדיירים 'שמתחת לכיור של שרה'

גם הם צריכים לשתות , על הבקר... לא??????

אני חולטת שוב את המים וממתינה.

בדיוק באותה שניה כמו באורח פלא

הטלפון מחליט לצלצל.

אני עוזבת את המטבח,

הקפה השני, שטרם מזגתי.. נשכח...

אז מתחיל סבב שיחות לכל העולם,

דואגת לקשור קישורים,

לתכנן את התוכנית היומית שלי...

ובכלל מהראש פורח לי שכבר שעה שתיים

וטרם שתיתי כוס אחת.

מתי אני נזכרת שלא שתיתי?

או, זה קורה כשאני שומעת את

תוכנית האולדיז ברשת ב'...

לפעמים משמיעים שם את 'מוליאנדו קפה'...

אז אני רצה לקומקום,

הוא כבר מחייך בזוויות הזרבובית

(זורבה מה????? מה זה רדיו????)

טפשה שכמותך, הוא בשפתו אומר

לא שתית אפילו כוס אחת היום...

הוא מכיר אותי יותר טוב מעצמי..

הוא יודע שגם בפעם השלישית, לא אשתה...

אבל, כדי לצאת לידי חובה 'הוא עושה לי עיניים'

עם דמעות תנין..

הוא מסכים

(אין לו ברירה..). להרתיח המים בשלישית...

הפעם חמתו בוערת בו, המים גם

הוא כבר מתעצבן ,

זה ממש לא יתכן...

הוא מתעייף, מתנשף כמו קיטור ישן..

מזיע כל הדרך..

מעיף עלי סילון של מים חמים ואומר,

- עד כאן... כל יום לא תשגעי אותי ככה,

את ממש לא שפויה, את יודעת????

מה זה פה בית קפה...

הכי טוב, תקני שוקו בשקית וגמרנו..

נודניקית אחת... מעצבנת..

וחוץ מזה שכחת כהרגלך

לשתות את הכדורים שלך,

יא פוסטמה,

הוא שורק עלי את אדיו ומזכיר לי נשכחות..

הפעם, אני חוששת מזעמו

לוקחת כפית קפה ומיישרת לה את הגבעה

פעם אחר פעם

עד שלא נשאר ממנה כמעט כלום...

וכשהיא כבר לא ב'הריון'

וכבר לא רוצה ללדת שום קפה יותר..

אני מוסיפה כפית סוכר ושותה ...

בעיניו של הקומקום הישן

זה נראה כמו חלב לבן מקולקל

עם נקודות חיוורות של מה שהיה פעם קפה..

אבל מי הוא התרח הזקן שיאמר לי

איך לשתות את הקפה שלי????

מה איכפת לי מה הוא חושב עלי...

שעה שתיים

קפה אחד מהבקר

שלוש פעמים מרתיחה ת'מים,

מישהו קונה?

פעם שלישית נמכר...

ממחר אולי אשתה נס... בטעם וניל...

אבל, כמו שאני מכירה עצמי...

זה יהיה בדיוק אותו התרגיל..

'מתחת לכיור של שרה'..

הדיירים

בכליון עיניים כבר מחכים...

ואם הגעתם עד כאן...

לכו למזוג לכם קפה חם...

הדיירים מתחת לכיור של יעל,

מחכים...

©

ל י די ע ת כ ם

הכתבים המופיעים באתר זה או בכל בלוג,

המופיעים תחת שמי הם פרי רעיונותי האישיים

ל-

RIGHTS RESERVED

TO YAEL CARMI GABAY