"ולס הקיפודים" מאת תמי ליבנה

שירה בעבורי נתפסת בדרך כלל כפלצנות, כערבוביה של מילים שאף אחד לא משתמש בהם למטרת הצגת מסר שאין לו קשר לעולם שאנו חיים בו. אולם לעיתים מעטות אני נתקל ביוצר הכותב שירה שבאמת מדברת אל האדם המציאותי, זה שלא מעביר את חייו בייסורים אקזיסטנציאליסטים או בהרהור על משמעות דבשתו של הגמל.

"ולס הקיפודים" סיפרה השני של תמי ליבנה הוא ספר כזה אשר עוסק בשירה בגובה העיניים של האנשים הפשוטים, שעובדים קשה, שמיואשים מהמצב הפוליטי, שיש להם בעיות עם בן הזוג, לפעמים חרמנים כמו חמורים ורוב הזמן עצלנים ורק רוצים לישון.

אז למי שלא מפחד משפה גבוהה אבל כן מעוניין בספר שעוסק בחיי היום יום – "ולס הקיפודים" הוא המלצה חמה  מאוד.