היה זה אחרי תשע בערב, זה עתה סיימו ארוחה חגיגית לכבוד יום הנישואין העשרים ושמונה. רק שניהם ללא המולה, ברוגע הכל כך אהוב עליו.
כשקם הבוקר בשעה שש חשב לעצמו "היא בטח תשכח, אין לה ראש בשביל דברים כאלה". במשך היום חזרה וצצה המחשבה על יום הנישואין שעובר לו כך בהיסח הדעת. בצהרים חיבר ברכה בחרוזים, הוסיף תמונה של זוג שלו ושלח לה אימייל למשרדה בעיר השכנה.
תוך כדי עבודתו כאחראי על דיר העגלים, נזכר איך נפגשו לראשונה בטיול של החוג האזורי לכרמל, יצאו לראות פריחות בצפון. הוא שנולד באזור וגדל בו עד שהתגייס לצבא,
. כל צמח שלח לו קריצה קטנה של היכרות מימי הילדות, עת היה מטייל עם אביו ביערות. היא שהבחינה בבקיאותו בשמות הצמחים שאלה אותו לשמות פרח זה או אחר, כך מצאו עצמם מטיילים ביחד, רק אחרי כשעה נזכרה ואמרה לו את שמה ונתודעה לשמו. בישן היה כדרך הרפתנים היא טוותה את מרבית השיחה. מצא להפתעתו שקל לו להשיח עמה והיא אינה מאימת כשאר הבחורות. ספק חיוך עלה בו כשנזכר בצביטה הקטנה בלבו בעת שנפרדו בסוף הטיול.
מכתבה בו כתבה היא כמה נהנתה בטיול ומחברתו הוסיפה שתשמח לפגוש אותו, העלה סומק בלחיו אז וגם עכשיו.אזר אומץ ובערב יום ד' הלך לחוג ריקודי העם שהתקיים בקיבוץ ביודעו שהיא תהיה שם. כך תוך כמה ריקודים סוערים הפכו לזוג וכעבור ארבע שנים לבעל ואישה. את ירח הדבש בילו על הכרמל במסלולים שחיברו אותם, כשפריחות האביב היו תפאורה לאהבתם השקטה והבוטחת.
עם השנים נולדו להם ארבעה ילדים כל אחד כפרח אחר. כמו שטיפל בעגלים, באופן טבעי מצא עצמו מטפל ומטפח את ילדיו, מנחה אותם ביד מחוספסת ונפש עדינה בשבילי החיים.
עתה כשבגרו.
בנו הצעיר יצא לפני כחודש לטיול השחרור בהודו וסביבתה, מצא עצמו קצת מיותר, אשתו מזה שנים עסוקה בעבודתה מחוץ לקבוץ, ילדיו בגרו ורחקו מעט מהבית, כך נותר כל אחר הצהרים בעיסוקיו הביתיים. בעת האחרונה החל לתהות על טיב הקשר ביניהם. מספר המשפטים שהחליפו ביניהם הלך והצטמצם. מירב החוויות חוו עתה כל אחד בנפרד. רק המפגשים והמסיבות המשפחתיות עוד שמרו על הקשר, הכל היה יותר מידי מובן מאליו.
לא זכר מתי פעם אחרונה נסעו שניהם סתם כך לבלות, ללא מטרה מוגדרת, רק "היא והוא ותו לא". החליט להפתיע אותה ליום הנישואין, סיים עבודתו מוקדם מהרגיל, קטף צרור פרחי בר והניחם באגרטל, פרש מפה חגיגית על השולחן ערכו לסעודה והוסיף נרות. פתח ספר ישב בכורסא וחיכה לבואה מהעבודה.
רק בשבע בערב הגיעה והכריזה " איזה יום אני מוכרחה לשבת רגע לנוח"
שאל " קיבלת את האימייל שלי?"
" הא! כן כל הכבוד לך."
אמר "אולי תעשי איזו מקלחת מרעננת , ואני אכין את השולחן, לארוחה רומנטית לשנינו לכבוד יום הנישואין"
נתרצתה לו, חזרה ריחנית וסמוקה מהמקלחת. ישבו נינוחים קצת נרגשים הזיכרונות הנעימו את הארוחה, חוט של קסם נרקם ביניהם.
עם תום הארוחה כשגמר לפנות את השולחן מצא אותה מנמנמת מול הטלביזיה.
חשב " חבל, אולי בשנה הבאה ......"
רשם והתרשם : גלעד שביט
