געגועים

געגועים

והינה מקץ ימים וחורפים.

בשמים נסוגים , אלפי עננים.

והשמש מפציעה עם שחר.

והאור הבוקע וריח חציר , מערמות שחת.

רוח מנשבת קלילות מהים הכחול.

וטללים אחרונים של ציפייה , זוחלים מיום האתמול.

ציפורים נודדות חלפו , טרם ישובו בשנית.

אוהב אני אתכן  בנותיי היום, יותר מבראשית.

הפרדה ארוכה וקשה בה,,, אינכן אשמות .

רק אל תאמינו ,  לכל סיפורי המעשיות הכוזבות.

תמרורים יש בדרך , מה מותר , מה אסור.

העתיד לפניכן מי יודע מה ילד יום ,ולמה זה בכלל קשור.

הקשרים הם , קשרי בשר ודם.

אין ניתן לנתקם ואפילו,,  אתן לא תאמינו בם.

מנבכי הנשמה , מתהומות האשם היושר והאימה.

אני אביכם אהיה שם עבורכן , ללא כל סיבה.

סתם כך ללא יומרות, רק מתוך אהבה.

כול הזכויות שמורות   @