הנפש

הנפש

עייפה,וזקנה הנפש

כבר שנים אן ספור שהיא פולשת

אל כלים ריקים וחלולים

אך עדיין כואבים

את הכלי ממלאה בייחוד ואופן

וכשהיא חודרת כבר אינו ריק מתוכן

מאפרת את התווים בצחוק ואושר

נותנת צידוקים לאהבת החיים

נושאת עימה מטען והוא לא חומר

המטען עתיר אך אינו כבד

שמור לאלתר אך לא שולט

מהול בעצב מלא בחום

שמור באדיקות לסוד ותום

כי את שנות היותה לא תצליח לחסום

כלואה בבחירה שנעשתה באקראי

ואת מה שיש צריכה לממש

מתמרנת הנפש ביסודיות, בחשאי

נותנת ביטוי לכל המבקש

יודעת הנפש משברים גדולים

סיפורי אלף לילה ביום צח ושקט

מכבדת את הנעלבים

מנחמת את המעליבים

אך לעולם יודעת במי בחרה

ולא תמצא בה איפה ואיפה.

אלול

כל הזכויות שמורות