בחירות

כן אותה מנגינה מוכרת מהדהדת לה בין חצרות ביתי

ושוב אותה אהבה נכזבת וגעגוע לטעמה המתוק

והכה זר של האהבה.

תחת כנפיה של האהבה מוטל אני חסר כל

והעול הכבד של היקום בוכה כי לא יכול הוא עוד

לשאת את נטל הבריאה ואת נזר האהבה.

וכי ידוע לאדם עד כמה הוא אוהב רק

כאשר איבד הוא את האהבתו

יודע האדם כמה מתוק הוא הגעגוע

רק כאשר יחידתו כבר לא איתו

ואת ליבה לקח הים.

בסערות אין קץ ובחיפוש אחר המוות

במצולות הנשייה מחפש אתה את גורלך

והגלים מטלטלים את מה שנשאר מהאבתך

הבלתי מובנת כמו רוצים לומר עד לאן

תישאני המה.

והים או הים הרטוב לעולם לא תוכל לדעת

את אשר אני מסתיר.

היש בליבי עוד מקום שנקרא אהבה

ונדמה כי אבדה היא לנצח.

וגורלי המר מתוק הוא כל כך

כי ידעתי אהבה לרגע.

היש בליבי עוד מקום שנקרא תקווה

ונדמה כי מעולם לא אחזתיה

ונשמטה מידי הפעוטה לפתע.

היש בליבי עוד מקום שנקרא ייאוש

ומתמלא בו ליבי ללא הרף

והשמש עמדה ללא ניע.

היש בליבי עוד מקום שנקרא אדם

כי המראה מסרבת לראותו

בוחרת היא בדמותו של זה

הבוחר ללכת בלי שוב.

בחירות רבות יש לאדם,

האמנם לא ידעתי מה