פרחים

פרחים                                                                      מתישהו ב 2004

פרחים הם מתנת האדמה לתושביה

ואם מאדמה חשוכה, מתפתחת כזאת יצירה

אן גבול ליצירת האדם והשלכותיה

בפשטות, יופי והדר, משמחת לב יושביה

הם מתנה עם הקדשה מהטבע

פרחים כמו אנשים, פניהם אל האור

הם מתנת האדמה, ישמשו קישוט ומזור

מספרים לנו ומעניקים אהבות דור

מופיעים, תמיד במחזור

עליהם, באהבה נשמור, נטפח,נשזור

ונגדיל לעשות, כשאותם עם אחרים נחלוק

במורכבותם וביופיים מביעים, את אהבתנו לחיים

יחלקו אתנו את דרך הטבע, ודרך החוק

בצנעה, וייחוד, אהבה מביעים, מחלקים

בזרועותינו,תמיד אותם נרצה לחבוק

האדמה מחייכת לטבע דרך יופיים

מסמיקה, וצנועה מאשררת את קיומם, בדומייה

דרך עצם היותם ומורכבותם, המושלמת

ללמוד דרכם, יהיה מסובך, שכן זו מלאכת מחשבת

רק נקיש מכך שהאדמה דרכם אותנו אוהבת ,אוצרת, מקשרת

כמו עבורנו אותם יוצרת,מהדרת

בשמחת חיים, את כולם היא משתפת

בצבעים וריחות, איתנו מתחלקת

במרחב האדמה, מתחדשת, מתפזרת

היותם למרחקים מהדהדת

פרחים הם מפלט, לנשמת האדמה

אותנו יובילו למשעול רחב של תובנה

אותה נשנן ונפנים בהבנה, שאנחנו חלק בתוכה

ונכיר בעובדה שהזרעים של היום, הם פרחיי המחר

ונדע שלעולם  לא מאוחר,לעשות  אדם מאושר

כי פרחים, דומים לאדם,בצלמם

כטבע פריחתם, פתח תקוותם

נוסכים  תקווה ואושר מעצימים,בתשוקתם מספקים הווייתם

ולכשיגמרו המילים, בפרחים נבדרם,נשמחם

יעלו את רוחנו  למחוז מאוד רם.... ותם.

פרחיי המחר הם תשוקות העבר

פרחיי האביב הם חלומות החורף

שערות השיבה הן פרחיי הזקנה

מילים שלא נאמרו הן פרחיי השתיקה

פרחים אינם מושפעים מהפלייה

יגדלו בגנים ובשדות המלחמה

פרחים כמו אהבה יישמרו רק לעונה

פרחי האביב  הם חלומות לחורף הבא

ולא מצאתי אוזן חדה דייה

לזהות את כאב הקמילה

אלול