אזור אין שלכת

אבנים שבורות, שוקעת השורה.
אזוב ירוק מבצבץ בפינה.
ברזל זווית, חלודה, קור,
מגע פלדה פוגשת אבן חלולה.

עזובה פראית, דממה עמוקה.
בגובה פני קרקע,  אין טיפת נשמה.
דוממים עצמים, ללא רוח חיים,
יד אדם לא פגשה בם מאות שנים.

ממעל, ברז ישן מטפטף,
זולגות הטיפות, באבן מכות ,חותכות,
כמטר דמעות, של עין בוכייה.
על פינת שכייה שנשכחה ננטשה.

אור בוקע את האפלה, קרן מאירה
חודרת את שכבת האוויר הקרה.
אבן לבנה, בוהק מתכת, תקווה
מבצבצת, אפילו באזורי אין שלכת.