ליטל

מחייכת ונמרצת, מתרגשת.

אבל סתם כך בך פתאום

נזכרת,

והכל מסביב נעלם.

המחשבות עוברות בראש,

רצות- רצות כל- כך מהר.

הן מציקות לה אך היא בכל זאת

לעולם לא תוותר,

כי אהבה היא מושא העולם.

ליטל,

מרגישה שאתה מבולבל.

אותך היא אוהבת

ואתה לא מבין וחבל.

ליטל,

תמיד תהיה שם לצידך,

וכשאתה בעת צרה

היא תהיה שם להגיד,

מילים כל- כך תמימות

שיעלו על גדות-  ליבו של כל אדם נורמלי

עם טיפת רגש מינימלי,

ואולי

היא בטוחה שלאהוב זה דיי טריוויאלי,

היא לא צריכה שום קשר אפלטוני,

היא רוצה רק אותך.

אך בימינו אהבות מהותיות כאלה אין,

כשקשרים נופלים על שטות קטנה

ואף אחד לא מתבכיין,

וחושבת עוד ליטל

על עצמה ועל בכלל

שאהבות הן כמו יובל

אשר נשפך אל ים האושר.

היא נזכרה אז בתקופה שהיה זה מקובל

שלכל אחת יש לפחות נסיך חלומות קטן.

ובאובססיות שהיו,

ובתקוות שנשארו,

והיא חושבת, לשם מה זה יעזור?

שימותו כל הקנאים, שאלוהים ישמור.

ליטל,

מרגישה שאתה מבולבל.

אותך היא אוהבת

ואתה לא מבין וחבל.

ליטל,

תמיד תהיה שם לצידך,

וכשאתה בעת צרה

היא תהיה שם להגיד,

מילים כל- כך תמימות

שיעלו על גדות-  ליבו של כל אדם נורמלי

עם טיפת רגש מינימלי,

ואולי

היא בטוחה שלאהוב זה דיי טריוויאלי,

היא לא צריכה שום קשר אפלטוני,

היא רוצה רק אותך.

ליטלי,

זכרי תמיד שגם הסוף הוא

לא כזה דרמטי,

אמר לה פעם משהו ממש חכם,

וכנראה שהיא תזכור זאת לעולם.

כי זאת לא סתם

עצה שכל החכמים

נותנים לאוהבים הצעירים,

כי יש בה משהו שימושי,

וזה כלל- עולמי.

הרי ידוע לכולם,

שכך נוהג לו העולם

ולא הכל חייב להיות רק ויזואלי.

בסך- הכל אנחנו קצת

קונספטואליים

ולא הכל סתם אידיאלי מסביב.

ליטל,

מרגישה שאתה מבולבל.

אותך היא אוהבת

ואתה לא מבין וחבל.

ליטל,

תמיד תהיה שם לצידך,

וכשאתה בעת צרה

היא תהיה שם להגיד,

מילים כל- כך תמימות

שיעלו על גדות-  ליבו של כל אדם נורמלי

עם טיפת רגש מינימלי,

ואולי

היא בטוחה שלאהוב זה דיי טריוויאלי,

היא לא צריכה שום קשר אפלטוני,

היא רוצה רק אותך.

ודיי.