סיפורים

התרבוש

ה- תרבוש

 

  אהלן וסהלן יה ג'מע   בחיר אינשאללה  ליום   בעדן  בוקרה בעדן בוקרה . והינה הטורקים בארץ יימח שמם ויזכרם . נכון גם הם מוסלמים אבל  מה פיטמים  יעני לא אוריגינל . הכפר קטן שליד  נבלוס גר לו  פלח  נזים אל בכרי אבו בייץ ( ועל שום מה " אבו בייץ" ? על זה שלא לבש תחתונים  כל פעם שישב צצו לו הביצים  מתחת לגלבייה )  בעודו חורש את האדמה ,צועקת לעברו פטמה איישתו השלישית  כי יש איגרת מאת השולטאן ירום הודו.  עזב אבו בייץ את חמורו והמחרשה ודשדש לעבר החושה אשר בקצה השדה לראות את מה שאשתו אומרת . והינה באמת  איגרת  מגולגלת ויש חותם של הסולטאן . שבר את החותם  ,הפך בה והפך  ולבסוף התייאש  יען כי קרא וכתוב לא ידע . מה עושים  ? אמרה לו איישתו : לך לקאדי  שהוא יקרא לך . וכך היה לבש עבאיה חדשה  חבש את חמורו ואף תשורה יפה לקח לקאדי.  לאחר שעה של רכיבה ,היגיע אצל הקאדי ומסר בידיו את האיגרת כידי שיפענח את תוכנה  . לקח הקאדי את האיגרת הפך בה והפך גלגל אשר גלגל  ומסרה חזרה לאבו בייץ . הינה כך אמר הקאדי . נו שאל אבו בייץ מה כתוב בה ?  לא יודע ענה הקאדי אין אני יודע לקרא .  איך זה תמהה  הפלח , אתה קאדי ויש לך מצנפת אדומה על הראש ואתה לא יודע לקרא ?  הסיר הקאדי את המצנפת מראשו וחבשה בכוח לראשו  של אבו בייץ הינה לך אמר : אם המצנפת עושה אדם  לדעת קרא וכתוב  כך לך אותה וקרא בעצמך .

 

כול הזכויות שמורות ל דהוד אבו נטור@

 

תגובות