יום הולדת

       יום  הולדת  

בבר קטן, בסופה של מדינה.

בקצה רציף נמל,רחוק ומיותם.

ישוב לו אדם גבו לעולם ובליבו תחינה

שתהיה השנה הבאה, טובה מקודמתה.

מראות משתנים בעיניו הזגוגיות,

הבוהות למרחבי השמים.

מוסיקה חרישית, אפוף אדי אלכוהול

מפזרים ענני תחושות מוכרות.

כי מה נותר לו לאדם, מרצונו להמשיך עוד לחיות.

אין איש ולא בא ואין אף אחד שמרגיש,

האדם ,שישוב וגבו לעולם עוין.

כיצד נמוג הוא נעלם ואיננו.

והקירות  מתכווצים ושמים נופלים

ונותרו ריחות,של אותן נבלות מבאיש.

והאדם שישב וגבו לעולם, פוסע בשבילי עברו.

נודד האדם עיניו השמימה ותוהה,

משביל החלב, אותות ממרומים כמתנות.

נדלקו לכבודו מאורות שמים,כמספר השנים שבילה בעולם

יד מושטת ,תפיחה על שכם באין שישים הנרות.

מושה הוא מדלות עלומיו,זיכרונותיו שנית.

שמחות ועוולות,שהאיבו על האור ,שנבע באלפי נגוהות ילדיו.

שריח וטעם האושר מתיקות ימי אביב,

שעוד שנה חולפת ומתחילים מבראשית.

היום עבר ,נעלם ואיננו

ישוב הוא רק בעוד שנה.

שנותיו שישים  כשנות המולדת

שנותיהם השזורים יחדיו במלחמות  ודם  

האחרונה שמחה ביומה ומאושרת

והאדם.......איזו יום הולדת.

כול הזכויות שמורות @