26.03.2004

שואה (עקזעקוציע/ אברהם סוצקעווער)

תרגום לאה מרחב/הוקרא ברשות המשורר בבי-יאר24.7.05

חופר אני קבר לעצמי, כַּמְצוּוֶה בַּפְּקוּדָה!

בְּעוֹדי עוסק בַּמְלָאכָה, תַּר אֲנִי אֲחַר זיק של נחמה.

חופר וְפּוגֵעַ בְּתוֹלָעַת קטנה,

לְמַרְאֶה זו הֲמְפַּרְפֶּרֶת שם למטה – לִבִּי נִמְּלָא חמלה.

בְּעוֹד מעדרי מוּעַסָק בַּשְחִיטָה – אני מתמלא תמיהה,

היצוּר הַשָחוּט – מתאושש ונהיה לשניים-שלשה.

שוּב, למרות ההרג, נהיים שלשה-ארבעה יצורים,

בעזרתי, נבראו, כל אלה – החיים.

לנפשי המדוכאת -

מחשבה של תקווה מתגנבת.

אם תולעת כה קטנה , לשחיטה לא נכנעה –

האהיה אני נחות ממנה, ולהשמדה אכנע?