תשובת האהוב של רותם על"התרסקות"

רותם יקירתי,אני מגיע לחלומותיך,את מעלה אותי באוב.אני עולה בעשן ואופף את גופך האהוב .אהבה כמו זו לנו היא ניצחית.שעזבתיך בגופי-לא עזבתיך ברוחי. היו סיבות.רוחי אתך ואני מקבץ אדי אנחותיך.אני הופך אותך ליונה.את יונה אורירית,לבנה כמעט שקופה וידי הגדולות ,העצומות,כעצי הברוש,כגלים הנישברים בים כאבך,ידי העצומות אוחזות ביונה הזו,המביטה בי בעינים כלות ואני נושב רוח חמה בין כנפיה,עופי לך יונתי תמתי,עופי לך אל החרות,שברי מנעול כלוב אהבתך,אני בלחש האוב משחרר את זכר העונג של גופך,את לחש הכאב של אהבתך,אני מערפל חושיך בסם שכחה .אל תחפשי אותי בכל איש שירצה לאהבך(כי איך אפשר שלא יאהב)עופי לך יונת אהבים אל הדרור,פרשי כנף רחבה,דאי,אל האור,אני מעניק לך בזה ,בכשף הממלמל הזה,את חרותך.רק פעם אחרונה עשן זיכרוני עוטף את פניך שכה אהבתי ואוהב תמיד,את גופך הרך ואצבעותיך שאהבתי לחוש מגעם.היתה זו הפעם האחרונה.ועכשיו עופי לך.אני רואה את כנפיך זוהרים מאור החמה.אל תדאי גבוה מדי,פן תשרפי,תמיד אשמר עליך,גם כשלא תזכרי עוד שהייתי.את תתעוררי כעת,לא תזכרי אותי עוד,תרגישי תחושת רעננות ושמחה,תרצי למצוא חבר ,ידיד,ואותי,זה הצו,שכחי לתמיד.