עולם בתוך עצמי

הולך בשבילים שציירת ביום גשום

אל הרים שפיסלת ביום קיץ,

פוסע אל נבכי חלום קסום

שבו את רצה אלי בתוך קופסא

חוצב מילים מסלעי גרניט

חוטב גזעי זית ביערות כישופך

שוחה מול אשדי דימעותייך

נהר בו טובלת את עירומך

כואב את יסוריי השאול

ימי עדן מהלך בין הגפנים

משוטט בשדות פרחי הסלק

ארגמן לחייך ביום של בושה

בוכה את האושר

זלעפות מגעך רוחות סערה

מחבקת את קיבורת רגלי

"אל תנוס מלילותי"

תשוקה, עולם בתוך עצמי

תולה על קיר תמונה

אחת; שלך

עיניים אגמי התכול; ריסים סוגרים סורגים

כלאך; עולם בתוך עצמי