תרגיל במרחב לא מוגן...

תרגיל במרחב לא מוגן... /  © יעל כרמי גבאי

9.4.08  ©

כן, היה תרגיל והיו צפירות עולות

( ארבע קומות) ויורדות...

בלא מעלית...

נתבקשנו , כמה מפתיע, לחפש מרחב מוגן.

המרחב הכי מוגן שאני מכירה בבית

מצוי מתחת לשולחן המחשב .

אלא מאי...?

החלק הזה תפוס כבר...

יש שם עצם גדולה, קערית מים

(ולעיתים בטוב ליבי ימצא שם חלב)

ו... לאקי גם.

כשנשמעו הצפירות, לאקי קיפל ת'זנב

התכרבל עם השמיכה החדשה וצפצף על העולם.

הוא לא אוהב צפירות. גם לא מלחמות.

המלחמה היחידה שהוא מוכן לסבול,

זה להלחם בכמה פרעושים,

ולהעיף אותם אל הרגליים הארוכות שלי...

ואז, הוא מעביר בעצם את המלחמות אלי...

אללי.

מרחב מוגן.  חיפשתי בכל הבית..

אפילו בבויידם, למרות שאין לי.

יצאתי לחפש אותו מצויידת בפנס.

התחלתי הסיור בסלון - יש שם חלון ענק

שממנו רואים את הואדי.

ואין שם דלת, חסכתי קצת סלוטייפ...

בעצם יש הרבה שם מכל דבר, הרבה כונניות,

שפע ספרים, ושולחן אחד ענק,

שיש  מתחתיו.. ניחשתם... ספרים למכביר.

באוניברסיטה של החיים,

אני במלחמת תרבות משלי...

במטבח, יש חלון בכיוון מאוזן

ויש הרבה סירים( ריקים)..

ויש טוסטר ומקרוגל,

שעליו אומרים שהוא פולט קרינה, גם בלי מלחמה...

ואין דלת, שוב חסכתי סלוטייפ..

המטבח פונה למזווה קטן,

הדלת שכן נמצאת שם, אינה נסגרת.

נו, אז מה מעניין אותה עכשיו מלחמות?

טוב לה ככה... עשרים שנה...

ממולה יש .. ניחשתם.. שלושה חלונות...

בכלל אנו אנשים מאוד 'מאוווררים'

עושים הרבה רוח.

ככה זה , כמו במדינה נשיאים ורוח

וגשם אין . נו, עת אביב....

(אגב, התנחמתי שגם בבית הנשיא,

מספרים שאין מרחב מוגן.

ואולי צרת רבים היא נחמת טפשים)

ואחרי התרוממות רוח שכזו...

המשכתי לתור, אחר המרחב המוגן..

החדר של שני בני החיילים (ישמור עליהם האלוקים)!!!

מאובזר בשלושה מעמדי כביסה,

מתחתיו, יכולתי למצוא את המרחב המוגן

אלא מאי?

בגילי הלא קשיש... כואב לי הגב,

אפזצטו''ת כבר עושים בצבא בני

וכבר אינני גנרלית ( ומעולם לא הייתי)

ולרדת כל כך נמוך...

אי אפשר..

דלת?

אל תצחיקו.. הילדים עקרו אותה מזמן....

בדחילו ורחימו זחלתי לחדר השינה,

ההוא שתמיד נוחר שם לא היה...

הדלת מורכבת משתי זכוכיות,

שאחת מהן, כבר שנים הלכה לעולמה.

אללה ירחמה....

ממולה... חלון בצד שמאל

חלון בצד ימין

וערימת מצעים בריח בדין.......

לא פלא שלאקי תמיד מוצא שם משכן

לכל השניצלים שאני עושה לחיילים....

כן, תם הסיור הלא מודרך שלי...

את הפנס כיביתי, חבל על החשמל...

מרחב מוגן לא מצאתי,

דבר כזה יש רק ב'הכל דיבורים'.

אבל פטור בלא כלום הרי אי אפשר...

מעז יצא מתוק - על אף שנתייגעתי

הגעתי לכמה מסקנות מאלפות:

לכבוד הפסח, יש לעשות שיפוצים...

על ההוא שנוחר,

ומה שהכי מובן ללאקי הבלונדיני בבית שלנו ,

יש את המרחב הכי מוגן ...

בעת שהוא פוחד

הוא קופץ היישר אל זרועותי

אני מגינה עליו בליטופים

והוא מלקק הכל,

גם את המרחב המוגן שאין לי...

ווף ווף, מזל דיל פרו....

© ל - יעלכרמיגבאי

ALL

* נכתב בעקבות בבושקה, בתודה.