שירים

קריעה

מרחקים יגעים

צחיחים

גמעתי,

בלבטי השעה

כקינה קטנונית

מוזרה.

 

מציף חיי

זכרונות עלומים

שנשכחו

על גדרות

הילדות

כבסיס איתן

לתמורות החיים.

 

משיב פניי

גשם,

של דמעות

התייפחות מבויישת

לבקשת רגע

נעלם,

בקריעת שמע

של אהבה.

תגובות