שירים

כמיהה....

 

 לפות רגש יוקד

 מחום אהבתה

 פרץ הוא לחייו

 צפון בתוך חיקה.

 

 נטול דעת ,חכמה

 טרם שבעה נפשו

 נחסם משעול זמנה

 נטמן מקלט ראשו .

 

 חסך זיכרון עמום

 מראה, ריח גופה

 נודד כמו הלום

 ושב לפקוד קברה .

 

 זולגות מהרקיע

 דמעות אם המרוות

 צמא שלו אליה

 בשנות חיים שחונות .
 
 
                   כל הזכויות שמורות ©

 

תגובות