מהופנט

נמס מול שתי עינייה כשהן שוטפות אותי בטורקיז

ואיך אני אקרב אליה ואיך בכלל ליבי יעיז

פותח את הפה אך הקול אינו נשמע כמעט

שוב הלחץ בחזה כבר לא יכול להפנות מבט

חשמל עוטף את כל גופה

ברקים שולח מבטה

כובש מיד כל לב וגוף

משעבד כל נפש לסגוד לה

ומלאכים עומדים משתי צידיה

אחד לטוב אחד לרע

הרע יושב בתוך עיניה

אך הטוב, כבש הוא את ליבה

שומרים הם שניים על חייה

שלא יגעו בה לרעה

ויבטחו שעד סוף ימיה

לא תפגע היא בעצמה

וכך היא מתבזבזת בלי אף תקנה

יופיה שהוא יקר מפז מתכלה על השתיקה

ואני שבוי שלה

מלוות עיניי את מבטה

אצעד עיוור אחרי עינייה

עם שתי מלאכים

ועם גופה