קטיפה סגולה ii

כשתניחי אצבעות שלוות ועייפות על קו הרקיע, תגלי כי הוא עשוי זכוכית. השמיים הנפלאים האלה, כמו רוב רובו של העולם, אינם אלא תובנה נפלאה שאפשרו לך ימייך; עידנים יחלפו והמראה לא ייאבד מיופיו. כל עוד ביכולתך להביט לראות יופי, יפה את באשר תבחרי לצעוד.

הביטי אל-על, הלבנה נועצת בך עיני קדושים; האזיני לאגדת קיומם בעודך מכורבלת במיטה זרה,  מפני שהם לבדם מחברים את עתידך יש מאין בעודך ישנה שנת ישרים... ואין מדון בעולמנו שאין ביכולתם לרככו ולהפכו למוסר נעורייך.

ערפילים נערמו כעלים והיו למסך מול עינייך; רוחך, שנשברה פעמים רבות, ניצחה את החומר ממנו עשויים חלומותייך- והיית את לחלום.

ואין גאה ממני, ואוהבת, ומצפה לשובך בזרועות פרושות ועיניים נוצצות ואהבה אינסופית.

למען הקליע האחרון שנורה, נוצרו מחשבות סבוכות; למען הלילות הכבדים, הרוחשים, נוצרה שנת האבנים; בסופם של ימים שכמותם לא ידעת- שלווה שכמותה עוד תדעי.