שירים

קטיפה.


כרותות הכותרות

כטיפות דם

מגף אחד עזוב

 

עיניי השחורות

עם העשן השחור

המנצנץ

עמוק כאדמה

מתהפכת

כחלחלה

 

המילים על הדף הלבן הטהור

על שולחן בין הסכינים

כמו פחד בין החדרים

במסרון ארוך

עם שתק

של דלת נסגרת

חריקה דמעה

נופלת מתאבדת

מועדת

כמו מחוג שעון שבור

שנמשך

וחודר את הלב

וכך זה נשמע

 

ומה שנשאר

מילים מונשמות

על הקרח

טיפת דם כותרת

ושמי

חרוט בדמי

 

 


תגובות