החוויה האזרחית הדמוקרטית הראשונה בחיי הייתה בחירתי לוועד הבית. זה קרה בשנות השבעים ברעננה בבנין משותף רב דיירים.
עד לאותו יום מרגש בחיי לא הבנתי דבר בענייני מנהל ובענייני חקלאות. על הבעיות שבענייני המנהל אדווח במעשייה אחרת אך על הבעיות שבענייני חקלאות, אספר, מכיוון שיש להם השפעה על האבולוציה...
כנבחר ציבור, היה עלי להצדיק את הפטור שקיבלתי מתשלום "מס ועד" ועל כן למדתי בחריצות את כל שיטות ההפחדה של דיירים סרבני תשלום.
מאידך, תרמתי מכספי הועד ומזמני היקר לעיצוב פניה של גינת הבית.
רכשתי ממטרות, דשן, כלי גינון ופקעות של נרקיסים. את הפקעות שתלתי במקום מוצל על פי ההוראות והצבתי דחליל לידן כדי שכלבי הבית ישקו את המקום הנכון...
כשהחלו גבעולי הנרקיסים לבצבץ אצל אחרים, העלו הנרקיסים בחצרי מן תפרחת בהירה רבת גידים שמאנה להתפתח. כשפרחו הנרקיסים אצל האחרים, גיליתי עשב זר שמתפתח בין הפקעות.
באין מזור, הזעקתי את צוות מורות המדע המפארות את סביבתה של אשתי לפגישה בגינת הנרקיסים המאכזבת.
גלי הצחוק שפרצו מפיהן של הגרציות בפגישה זו, מלווים אותי עד עצם היום הזה.
אם לא הייתי שותל את הפקעות במהופך, היו גם הנרקיסים שלי פורחים כמו כולם.....
מאז הכרזתי סכסוך עם כל צמח הבוקע מפקעת.
עברו שנים, צברתי הרבה מאד ידע בטכנולוגיה ושוב אני מוצא את עצמי מתמודד עם גינה פרטית שחלה עליה חובה להיות היפה בגינות.
רק כשצמחו גבעולי הנרקיסים בערוגתי הודתה אשתי כי יוזמתה הברוכה היא זו שהתקילה אותי שוב עם הנרקיסים...
למרות סלידתי מהנרקיסים (שאגב מעולם לא התנצלו) דאגתי למזונם טיפחתי את מצעם וסימנתי לכלבלבים תחום איסור.
הפריחה בשנה הראשונה הייתה מרנינה. הפקעות נאחזו בקרקע ומידי שנה הצמיחו גבעולים אך לא פרחו.
פניתי לעזרת המדע. פתחתי את הרשומות ומצאתי כי ציפור נדירה בשם נרקיסון המקננת באזורנו נמצאת בסכנת הכחדה.
חיפשתי את הקשר בין הציפור הנכחדת ופרח הנרקיס ולמדתי כי זכר הנרקיסון משגר פרומונים לנרקיס. הנרקיס קולט את הפרומונים ומצמיח תפרחת עם אבקנים. האבקנים מצהיבים למגע קרני השמש המלטפות ומשגרים פרומונים לנקבת הנרקיסון. הבינותם? הציפור מבקש מהפרח לסדר לו דייט...
כשמגיעות נקבות הנרקיסונים ללגום מנקטר הנרקיס, אורבים להם הזכרים ומבצעים את זממם...
בשנים האחרונות חל שיבוש במערכת הרבייה של הנרקיסונים. בשל שפע ההזדמנויות, החליפו נקבות הנרקיסונים את נקטר הנרקיסים בנקטר של תות שדה ולא דיווחו על כך לזכרים. תקוותם של הזכרים לדייטים אפסה עד שלאט לאט נכחדו והותירו את הנקבות בלבד.
הנרקיסים אבדו עניין בשרשרת הביולוגית והפסיקו בשנים האחרונות להפריח פרחים. הנרקיסונים הוכרזו כזן בסכנת הכחדה.
למדתי. יש לי צורך להשתמש בידע.
החלטתי לעשות מעשה.
שתלתי תות שדה על יד הנרקיסים בגינתי על מנת להשיב לנקבות הנרקיסונים את ריח הפרומונים המקורי שאליו יימשכו.
אני תקווה כי הצעד הקטן לנרקיס יהיה צעד גדול להחזרת זכר הנרקיסון למערכת האקולוגית כי כולנו יודעים מה יעלה בגורלנו אם נקבות ישלטו בעולם...
