יום חמישי , דקה אחרי חצות.
שעון האורלוגין מביט בי צורח מתוך הלוע שלו שאת ימיו הוא עשה , שאולי אתן לו מנוחה ואשבור את עצם הלשון הארוכה שלו, אך אני מביט בו באהבה חושב לעצמי מה יכול להיות יותר יפה ממנו. ומחליט פה אחד שאותו, זקן אשמדאי , אני משאיר עד שהרגיש בערך זקן כמוהו.
שעון לאחור עם החולצה הורודה שנופר קנתה לי ליום ההולדת ה-19 ואיתה שתוחבת את לשונה החמה בין רגליי אני מגיע למסקנה שאת סגולות המציצה האולטימטיבית נופר בטח לקחה מאמא שלה.
אמא של נופר הייתה זונה.
אני יודע את זה כי יום אחד ראיתי אותה בדיוק באותה זווית שאני רואה את נופר.
בין מבושיי.
אמא של נופר לא מסוג הזונות שאתה יכול להרשות לעצמך לקנות ב-50 ₪ ולקבל מציצה ולצאת מרווח כלכלית מכל הכיוונים.
אמא של נופר היא מסוג הזונות שנוהגות בפרארי , לובשות דולצ'ה , מעשנות פרלמנט ושיש להן אלרגיה מחתולים בגלל שהיא אוהבת לקבל את תשומת ליבם של הנפשות הקרובות שבכל מיני גינונים חסרי תקנה הם נמצאים שם בכדיי לומר לה שהכול יהיה בסדר.
כן, מסוג הזונות האלה.
ואני רק יכולתי לייחל לאחד כמוני להיות עם אחת כמוה.
נופר לא ידעה שאני יודע .
אני מניח שאם הייתה יודעת היא לא הייתה פה מוצצת ומנקזת את כל הנוזלים שלי לנקודה אחת מה שגורם לי לאורגזמה ועקצוצים בבטן התחתונה.
את נופר אני מכיר מהיותי בן 10.
מסוג הילדות היפות בכיתה שאתה רק יכול לשבת ולחשוב לו היא הייתה מתייחסת אלייך , לו הייתה רק ניגשת אלייך , מה לעזאזל היית אומר?
אני משער שאם הייתה ניגשת אליי הייתי מגמגם כמו כסיל והלשון שלי לא הייתה מפרישה רוק שבוע ימים.
עם זאת, עם כל היופי המרהיב שלה, ועם כל האפשרות שהלשון שלי יכולה להתאבן , שראיתי את אמא שלה לראשונה חשבתי שהלב שלי הפסיק לפעום.
זה הרגיש לי כמו מוות קליני שמעולם לא חוויתי אך שמעתי עליו אין ספור.
שראיתי אותה היה סביבה הילה ענקית (או פשוט ניאון חדש , אבל זה הקנה לה מראה מלוטש וזוהר) והשיער שלה התבדר (ולא היה שם רוח לעזאזל , זו הייתה אסיפת הורים!) והשפתיים שלה היו כ"כ בולטות וזוהרות בליפסטיק האדום, ורוד, סגול שלה.
הרגשתי איך כולם קפאו באותה קומה שכל ההורים עמדו שם מחכים לגזר דין של בנם או ביתם, יכולתי לשמוע את החרחורים ולראות את הריר שניגר על שפתותיהם , לשמוע את הנשים מקוננות בליבם ואת הטפיחה שמעוררת את הגברים לחזור להיגיון הבריא ולמציאות הקיימת ובאותה הזדמנות ביד השנייה אימי הביאה לי ניעור קטן שגרם לסרט הנעים שהתרוצץ במוחי לשבוק.
שהייתי בא לבקר את נופר היא הייתה האמא המופתית.
עם הסינר הוורוד והמטפחת השובבה על הראש שכיסתה אולי שיערה או שניים זה לא היה עקרוני מה שכן היא רצתה לחוות בין הקירות האינטימיים של דירת הפנטהאוז שלה שהיא אחריי הכול אישה אמיתית ואמא לראשונה.
והיא הרגישה את זה.
בינה לבין הקירות.
וזה היה נפלא , כי יכולתי לדמות בראשי את האישה האולטימטיבית בדיוק כמו שהמציצה של נופר הייתה כזו אולטימטיבית .
אישה במטבח זונה במיטה.
מה ילד בן 12 יכול לבקש יותר מזה?
האמת היא שהבנתי את המחמאה הזו בשלב יותר מאוחר.
בזמנו חשבתי שבעצם יש לאמא של נופר 2 אמהות.
אחת זונה למופת והשנייה אמא מושלמת לכל הצופים .
היא הייתה מלטפת את ראשי , אומרת לי עד כמה אני ילד מקסים ושאשמור על ביתה כאילו הייתה אחות שלי היא לא ידעה כמה חפצתי להכניס את האצבעות הקטנות והלא מנוסות שלי לתוך החולצה האטומה של הבת שלה בדיוק כמו שאר חבריי הכיתה.
לנופר היה את החזה הכי גדול בכיתה והיא תמיד דאגה ללכת זקוף. "עמוד השדרה צריך להיות זקוף וגאה, בדיוק כמונו. אדם שלא הולך זקוף זה מעיד על אישיותו הפגומה". כן , כן , לנופר היו הגיגים שלא עניינו את אף אחד מה שכן עניין זה החזה האגסי שלה שעמד בשלמות כזו ללא חזייה ורק השתבח עם השנים.
וכן , אני שמרתי על נופר לא בדיוק כמו אחותי כי אחותי לא מעלה לי את ההורמונים כמו שנופר אבל אני בהחלט שמרתי עליה. הכי מקרוב שיש.
באיזה שהוא חלק במוח מעבר לעובדה שבאמת אהבתי את נופר הבנתי שהקרבה שלי נועדה בכדי לשרת את היצר החייתי שלי לאמא שלה וככל שעברו השנים הריר שעשה את דרכו כבר לכל כיווני רוחות הצפון והתאבן גרם לי להבין שאני ממש מאוהב בה.
אבל כל זה התחיל באמת שהייתי בן 21.
פיתחתי אובססיה מטורפת בשם "סוזי", אובססיה מגיל צעיר, ואין אחד שיאמר שלא הייתה לו איזה פנטזיה סמויה לאיזו אמא מושלמת של אחד מהחברים שלו, הריי זה לא קיים, נולדנו גברים עם טסטסטורון משובח שמקנן בנו מהיותנו ברחם אימנו.
הטסטסטורון שלי היה בהחלט עם שם.
"סוזי".
ערב יום שבת אני מחליט לקחת את הבחורה שקורצת לי במועדון בלי הפסקה לאיזו פינה חשוכה , לקרוע לה את המכנסיים ולגרום לה לצרוח עד שהשמשות יסדקו .
שהכול מתחיל להיות נחמד ומשוגע קצת היא כבר מאבדת שליטה ואני גם ואז באותם רגעים של חוסר שליטה עצמי עם אורגזמה רווית אלכוהול בפתח אני רואה אותה, את "אובססיית סוזי " שלי דוהרת על אותו גבר מזוקן שנמצא במכונית שמולי.
רואה את פרצופה מתעוות לא ברור אם מהנאה, את פיה מקבל זווית מוזרה שגרמה לי לרצות לנשק אותה, את צווארה כנוע לאחור ואת עיניה....
מביטות בי!
קפאתי.
הרגשתי שאני לא נושם ויכולתי להישבע שהשתנתי בתוך אותה בחורה.
אין לי מושג מה היה אני רק יודע שבמהירות שהיא נכנסה לפוזיציה העפתי אותה לצד השני, אני לא יודע למה נחרדתי כך , זה לא שלא ידעתי, אבל זו היא שלא ידעה שידעתי ואולי זו הייתה הסיבה.
אז הנעתי את הרכב וברחתי משם.
"אני מבקשת ממך.."
"אין שום צורך סוזי זה בסדר..." (הקול שלה גרם לי ויברציות בכל הגוף והרגשתי שהאורגזמה שלי מערב לפני הולכת להתממש בזה הרגע)
"אני רוצה שתבטיח לי..."
"סוזי , אל תמעיטי בערכי את יודעת..אני לא ילד כבר." (גמגמתי כמו מטומטם)
"זה העניין . שאתה כן ילד. ואני לא. אני מפרנסת את ביתי ונותנת לה חיים טובים. "
"אני לא אומר לה..מבטיח."
"כי אם אתה כן אריק, אני אומר לנופר את כל האמת."
"על מה את מדברת ?"
"על כל השנים . שנינו יודעים על מה מדובר לא כך אריק?"
"אני עדיין לא מבין על מה את מדברת סוזי אבל תקשיבי.."
"אני יודעת שאתה מאוהב בי. שבכל פעם ופעם אתה מגיע ומשתמש בנופר כתירוץ לנחש אילו תחתונים אני לובשת היום ואם בכלל, אני זוכרת את הפרצוף שלך ושל אבא שלך בכל אסיפת הורים שהייתי מגיעה. מריירים כמו כלביי ציד אחר הארנבת שמנסה להיאחז בחיים לשווא".
גם זונה , גם פואטית , גיחכתי לעצמי.
"שנופר לא תדע מזה. לעולם."
השיחה נותקה.
אני נשארתי קפוא והנייד התחיל לרקוד באצבעותיי.
סדיסטי כמה שזה ישמע השיחה הזו רק גרמה לי לאהוב אותה יותר.
את החוצפה הישראלית שלה, את האינסטינקט האימהי שיהרוג כל אויב שמאיים על הגורים.
אך אני החלטתי שהפעם אני משבש את הליכי המשחק.
אני רוצה גם חלק מהאינסטינקט החייתי שבה.
לגרום לה לשלוף ציפורניים ולהידחק לצד.
אז התחלתי את המשחק...
ולה לא היה מושג שהיא הארנבת בכלל."
הזכויות שמורות להדר מיליס.
