כוללללה בלטות עקומות/© יעל כרמי גבאי

(לקרוא בלשון זכר)

פסעתי לאיטי,

במורד בן יהודה.

בלטות ארורות,

כל צעד שאתה עושה

נתקע לך העקב...

מישהי לפתע יצאה מאחד המבואות...

נתלתה על זרועי........

היא טופפה על נעלי עקב ודיברה כל הדרך.

לא הקשבתי כלל

זה היה חסר ערך......

רק מידי פעם הייתי מהנהן,

שתחשוב שאני מתעניין....

לא יכולתי אפילו לעקוב אחרי המילים.

הן חלפו , התבדרו עם הרוח.

כמו משי שערה.

דומה היה שלאףאחד משנינו זה בעצם לא הפריע...

כל אחד מאיתנו היה עסוק בשלו

היא המשיכה לדבר,

ואני, הייתי עסוק ב...שלה.......

העיקר,

לפתה את זרועי...

ככה חזק,

כדי שלא תחליק אל החריצים...

פעם ראשונה בחיים,

בירכתי את המהנדס,

שברא בלטות עקומות כאלו...

כולללללה בלטות......

יעני, מרצפות...

אבל כל הכבוד לגאון,

אחר כך היא אמרה שנעלה אליה לקפה.

ירדנו שתי קומות,

היא גרה בקומת מרתף..

לא משנה ,   העיקר הקפה...

-הקפה בדיוק נגמר,

היא לחשה על אוזני השמאלית...

- אז שיהיה נס...

אמרתי כלאחר יד,

עכשיו תורי היה לתפוס לה את היד...

- הי מה אתה עושה?

היא נבהלה...

- כלום רק תופס לך את היד...

-למה? שאלה מבועתת

- כי, ככה...

הייתי נבוך........

-אתה לא הקשבת בכלל..

היא פתאום אמרה.......

-בדרך אמרתי לך שנלך מהר,

אני צריכה להגיע הבייתה

לפני שישוב

- אז למה הזמנת אותי לקפה???????

- איזה קפה??????

פשוט הבלטות שם עקומות....

אז אם אתה לא רוצה צרות..

תתחפף.....

תיכף יבוא בעלי השוטר....

פעם ראשונה שהתחרטתי,

שאני לא מקשיב למה שהבחורות אומרות...

כשסובבתי את הידית

כדי לצאת.. בדחילו ורחימו...

- בעצם, אנ'לא יודע........

- אז, אני אגיד לך, אתה מחכה פה לאמבולנס,

וכדאי שימהר.........

כי זה ממש לא יפפפפפפפפפהה......

הרוח היכתה בעוצמה........

שמעתי שוב קפהההההההה

מה יש להם אלה?

נגמר להם הקפה, לא????????

באורח פלא,

מצאתי עצמי אחרי דקה על המרצפות הרוקדות

של בן יהודה...

איזה מהנדס שילב שם ת'מרצפות שאלתי את עצמי..

אף אחד לא ענה.

צפירת האמבולנס העירה אותי.

את הנס...

שתיתי במיון...

עם שלוש כפות סוכר....

וואלה איך הוא ידע השוטר,

ממש נס........

כל הזכויות והקפפפפפפה שייכים ליעל כרמי גבאי

ALL