שיר-מצב

- - - - - - - - - - - - - - - - -
2007 (אחרי לבנון 2 ולפני???
- - - - - - - - - - - - - - - - - - -

איזה כיף, שחבל על הזמן!
 'סיחים' על החוף, יזִיזוֹת בלי סוף
ארץ, בַּר נהדרת-
איזה יופי של נוף

אתה מלך, עַיונִי
בוא, נרד קצת על חְנונִים
אמדוקס עוד פעם שוכרת
בשישי חִישְשונִי
להספיק לעשות חיים
לפני שיהרגוני

קניות בסן קריסטובל  דה לה קסה
להשתין מראש ההר בפרו
אבל אני כבר לא יודע
אני כבר לא שומע
מתי המחשבות עצרו
פראג בסתיו עם קפה ועוגה
בנקוק אתה יודע
ברומא נתנהג כרמאים
נו, מתי שוב נשתגע?
מתי החרוזים כבר נגמרו? מה טעים? מי טעים?

במזנון הכנסת במחיר מציאה
חתיכות מולדת
קרעים של מציאות
ובינתיים ערבים שכבר לא ישראלים
וישראלים שכבר לא ערֵבים
מוצצים כאילו זה שלושת-רבעי עוף, וחושבים
מה השעה? כבר זמן לפצצה?
שתפורר את העולם? עד הסוף?

כמו בסיפור שאינו נגמר של אֶנְדֶה
עולמנו
מתפרק לחתיכות
מחכה לנו
מרחף בתודעה

בואי, נאייד את השקרים

 ונמוסס פוסט-מודרניזם אפל לפני שהוא מוזרק לילדים   
בסוטול הם עוד יחשבו שכל מה שנמכר   -   זאת האמת
שככה אף פעם לא תצא לאור

לילדים עם שלט-רחוק זה כנראה נראה סתם חור