אחרי כמה שעות של ביקור בגיהינום, יעץ הרופא לאשתי לרכוש טבעת גולמית כדי שאפשר יהיה לשבץ בה את האבן שהוא עומד לדלות מכלייתי....
בשלשת הימים שרותקתי לבית, ציוה עלי הרופא לשתות מים רבים כדי להציף את מערכת הביוב הפנימית שלי ולקוות לטוב...
ה"טוב" הזה מתעכב והסבלנות שלי מתפוגגת.
בתחילה שמתי את מיכל מי עדן קרוב לשירותים והתמסרתי למצוות הרופא: ממלא, נח, מרוקן....
אחר כך פיזרתי בבית עוד כמה "מעיינות עדן" והרשיתי לעצמי לחסוך בריצות (ספרינטים) על ידי מתן היתר להשקיית החצר שלא רק על ידי צינור...
בשבת לקחתי חופש והתעלמתי מכל ההוראות.
הכאבים חזרו והשליכו אותי עם התחתונים לתוך אמבטיה של מים רותחים. תרופת הסבתא הוכיחה את עצמה אבל אין לי יותר סבתות בשביל לשאול מה הלאה....
חזרתי להוראות הרופא.
הריתוק לבית הורג אותי. החלטתי לפרוץ אל החופש בשלבים....
שמתי מימיה על הגב וחציתי את הגדר של השכנים כדי להשאיל בלי רשות את האופניים שלשה גלגלים של דרור (שם בדוי) בן הארבע....
עשיתי נסיעת מבחן. קצת כאבו לי הברכיים אבל יחסית לכאבי הבטן זה היה כמו דגדוג....
לא רציתי להשאיר עקבות, אז עשיתי קשר מוט על הכידון, השלכתי חבל מעבר לגדר ומשכתי בחזקה את האופנים דרך הגדר של הפסיפלורה... הרס מושלם!
עכשיו זה נראה כמו ניסיון פריצה כושל ואף אחד לא יעלה בדעתו שאני עשיתי את זה....
שלב א' בוצע!
עכשיו הייתי זקוק לעמוד תלייה שעליו אוכל לחבר את המעיין של מי עדן...
נזכרתי בסבא שלי. סבא שלי היה תולה את כובעו על עמוד קולב נייד עם שלש רגליים...
חפרתי בזיכרוני מי מקרובי המשפחה ירש את הקולב הזה... נזכרתי!
את הקולב של הסבא שלי ירש המחסן שלי בחצר...
הפכתי בהיסטריה את כל ירושות האלטע זעכן שהצטברו במחסן ושלפתי בחיוך ניצחון את הקולב. להפתעתי צבע החלודה אפילו לא דהה....
קשרתי את הקולב במהופך לאופניים והנחתי עליו בגאווה את דוד הנוזלים כשהוא נתמך במדויק בשלשת רגלי הקולב.
יצאתי רכוב לסיבוב ניצחון בשכונה.
לא האמנתי שיש כל כך הרבה שכנות שלא עובדות בשכונה שלנו. מעניין, כולן עסקו בניקוי חלונות....
אחרי שהתרחקתי מהבית כמאה מטר, הייתי זקוק למנוחת הברכיים. התרוממתי מהכסא כדי ליישר קצת את הרגלים אך חטפתי מכה בראש מהמי עדן...
טוב שהיו לי מים אז שטפתי את הפנים וניגבתי את הזיעה....
פתאום הרגשתי צורך!
מרוב התלהבות על היצירה שבניתי, שכחתי את הנושא של מערכת הפליטה....
לא היה נעים לי מהשכנות המתבוננות, אז שמתי רגליים על הפדאלים ודיוושתי במהירות הבזק עד שהגעתי לחצר שלי....
לא עמדתי בלחץ אבל האבן כן!!!
איזו אי נעימות הייתה יכולה להיגרם לו האבן לא הייתה עוצרת....
מחר אני מתכוון לעבוד על שני שיפורים:
- ביוב נייד לאופנים...
- שסתום אבן למקרי חירום...
חברה אני חייב לסיים כי אני שומע את צעדיה של אישתי והיא לא תמיד מרשה לי לפרסם מה שאני כותב....
