סיפור הבריאה

דב לא יכל לישון העולם היה רועש מידי.

22 דקות זה מה שנשאר.

21 דקות חבר'ה אנחנו צריכים לצאת מפה, אתה יודע לאן?

לא אבל אנחנו צריכים לגדל כנפיים איכשהוא, אני לא מוכן לוותר.

תעצמו את עינכם ותחשבו על מקום אחר.

אתם רואים את זה תנשמו עמוק בנשיפה נהיה שם.

מה אם כל האחרים?

לא ישאר מהם כלום!

תחשבו על מקום אחר!

אתם רואים את זה?

אנחנו שם!

איפה אני?

אתה לבד?

תמיד!

חחח אתה מת, נרדמת ועכשיו אתה פה.

מה עם האחרים?

אל תדאג בעוד כמה דקות תשכח מהם לגמריי.

אנחנו נכנסים.

אור בכל הצבעים שרף את עיני.

כשהכאב עבר הוא הפך לצורות, אני הפכתי לצורה, אני ירוק, כחול, אדום,כתום,צהוב,סגול.הלבן מתגבר אני נעלם ומרגיש את הכאב, הכאב הופך למשהו מוחשי, מין צורה סגולה שעוברת על פני הלוך ושוב, אני אעשה הכל כדי להפסיק אותו.

ידיים נוגעות בי, מישהו מסתכל עליי.

אני לא יודע כמה זמן הייתי מחוסר הכרה, ידיים נוגעות בי אני יכול להרגיש אותן כמשב רוח החולף בגופי, היד יורדת מבטני לכיוון כלשהו, התחושה מתגברת ונהיית יותר ויותר נעימה, איבדתי עצמי, אני מתרכז בתחושת האש בתוך גופי האש נעימה ומלאת חיות אני לא יכול להחזיק עוד.

איך חזרת לפה?

מי אני?

אהה ילד טוב!

אתה הולך למקום נחמד יותר!

אנחנו נכנסיייים

אמר בקול מתנגן.

כל חיי ידעתי שאני לא יודע משהו חשוב.

מה זה כבר יכול להיות?

תזכר,אל תשכח שישנם דברים שבחיים לא תוכל לדעת.

ואז התעוררתי.

וואו איזה חלום!

כןן

אליסה התנפלה עליי בנשיקה חושנית.

כנראה שנראתי לה סקסי כשסיפרתי לה את הסיפור.