אם כל חטאת.../ © יעל כרמי גבאי

השעה שש.

זו בדיוק השעה לשתות את התרופה.

בדיוק אחר כך

בשעה שש ועשרה

הבטן תמיד 'קרקרה'...

תמיד אחרי הכדורים של שעה שש,

הייתה מתחילה בזלילה...

היא ישבה מול קערת סלט ענקית,

שהייתה מונחת על מגש

בוצעת לה את פרוסות הלחם

לחתיכות

                ... קטנות...

שיהא קל, לשיניה המזדקנות..

טובלת את הלחם ברוטב של הסלט,

מלקקת שפתיה,

נאנחת, נהנית.

דומה, לאכול, לעולם אינה מתייגעת

כך, בחדוות יצירה, הוסיפה הפתיתים,

אל הכף העמוסה לעייפה,

לועסת בכל פה את קציצות הבשר

שטיגנה זה עתה.

טובלת פתותי הלחם אל קערת הטחינה,

שמבעוד מועד הכינה...

ואז אמרה בפה מלא,

בלא שהדבר יפריע לה.

- "עכשיו לא להפריע,

   אני מכינה לכם.. אמא חזקה"...

אחר כך תלשה מגבת חד פעמית,

מן הגליל

ניגבה את פיה,

כמו ביקשה למחות עקבות של אוכל שטבע בה...

מ ת נ ש פ ת

עם המגש

ההליכה הזו גזלה ממנה את מעט האוויר שנותר בה

אחר כך משנדמה ששבעה

אמרה בטרוניה...

- מה נבשל למחר?

כבר נמאס, אין מה לאכול,

התייבשתי כבר...

זה אסור לי ,

וההוא לא מותר,

ואורז כבר אזל ,

כבר נמאס לי, די!!!

בשעה שבע, בהינף יד אחת,

אל הטלוויזיה , כיוונה את ה...שלט

- אל תפריעו ,

יש לי עכשיו סדרה..."

אף אחד מן הילדים כבר לא הראה סימנים של רעב.

הם רק הביטו זה בזה,

בדממה.

- ששששששששש

לא להפריע,

היא רואה עכשיו סדרה...

וכשמישהו,

העז לאמר לה,

ש...יש לה קוצר נשימה

בגלל הישיבה,

ובכלל כדאי שתתהלך קצת,

לפני השינה..

הייתה נעלבת .

באחת הפכה ילדה קטנה...

- אל תגידו לי מה לעשות,

אני כבר ילדה גדולה...

אני בת שבעים ואחת

לא רוצה לשמוע עצות

מאף אחד...

איזה צרות אתם עושים לי

בבית שלי,

אומרים לי מה לעשות,

ו... כמו תמיד

בשלב הזה

בכתה.

ועדיין, התמידה , לראות הסדרה

לא ויתרה על אף תמונה.

הילדים התתפללו חרישית

'אל תשליכיני לעת זקנה'..

.

©

RIGHTS RESERVED

TO YAEL CARMI GABAY

'