כשתעלולי מגיעים לאישתי עד לגובה המצח, היא זקוקה לחופש.
כשהיא זקוקה לחופש, היא מזמינה כמה ימי מנוחה בבית מלון.
מכיוון שהיא לא מוצאת לי סידור, היא לוקחת אותי איתה....
כשאנחנו מגיעים למקום זר, אני מתחיל לשוטט. זה מתחיל בשוטטות בחדרי המלון ומסתיים בהליכה לאיבוד במרכזי הקניות...
לאור נסיונה המצטבר, לקחה אותי הפעם אשתי למלון עם אשפוז. קוראים למלון הזה "מצפה הימים".
מרגע הגיענו למלון, הסירו מאתנו את הבגדים ועטפו אותנו בחלוקים לבנים גדולים וארוכים המזכירים בית חולים בעל שם מכובד בפתח תקוה....
נסיון בריחה כושל (עד השער) הביא אותי לתובנה כי מוטב להמנע ממעשי קונדס בתוך החלוק הנ"ל...
משעות הצהרים ועד הערב נאלצנו לטהר את מערכות העיכול שלנו על ידי שתיית עשרות כוסות תה מסוגים וצבעים שונים.
עם שלפוחיות תה מרוקנות, התיישבנו לארוחת הערב שבה כיכבו עלים מכל הסוגים. עלי חסה ירוקים בהירים, ירוקים כהים, סגלגלים, אפרפרים ועוד. אח"כ עברנו לשורשים, המשכנו בגבעולים פרחים בצלצלים ופקעות....
הדבר היחידי שהזכיר לי אוכל היה הסכו"ם.....
בתום הארוחה קינחנו שוב בתה.
למחרת התחלנו להשתמש בפינוקים שלשמם הגענו. בבקר ניסו לפנק אותנו בצעדה רגלית מהירה לזירוז התיאבון, אנחנו, שהיינו זריזי תיאבון מהבית, דילגנו על הפינוק ואחרי ארוחת בקר אורגנית רצנו למתקני המים האורגניים והתחלנו בזלילתם. כדי לשמור על החלוק יבש, התחלנו עם הסאונה הרטובה. איך שהרגשנו שאנחנו נרטבים, רצנו לסאונה היבשה (כדי לשמור על החלוקים) והתיבשנו...
כדי לא להתעמת עם מידות הבריכה האורגנית, טבלנו בברכה העגולה עם הגזים... הסבירו לנו שהגזים זה בשביל להציף את הגריאטרים שלא יוצאים מהבריכה בזמן.....
אחרי עשר דקות סיימנו את כל משימות המים החמים והלכנו לשתות תה.
לקראת צהרים, ערכנו סיור בחווה. ראינו גינות של ירקות, ראינו עצי פרי, ראינו טרקטור ופתאום ראינו תרנגולות. חבר שלי ואני התחלנו ברדיפה אחר התרנגולת החומה ביותר אבל היא חמקה לתוך אגם הברבורים. מברבור אני פוחד, גם לא הייתי בטוח בטעם שלו אז המשכנו לדרכנו.
ריח חריף של זבל סיקרן אותנו מאד. מאחורי הריח מצאנו רפת עם המון פרות... "למה לא נותנים לנו לאכול"? שאלתי את הרפתן... "זו רפת בשביל חלב" אמר נחרצות....
מי צריך כל כך הרבה חלב אם שותים כל הזמן תה? מלמלתי...
חבר שלי נעלם. מצאתי אותו על צמרת של עץ פרי הדר מכין לעצמו סנדוויץ משני תפוזים וקלמנטינה....
רכב הבטחון של המלון זיהה אותנו. הרמנו ידיים ונכנענו.....
החזירו אותנו לצינוק עם האדים וכשאיבדנו את ההכרה השכיבו אותנו על כסאות הנוח לייבוש.
יומיים תמימים נמשכה חופשת התה. כשהשתחררנו נסענו למסעדה הערבית הראשונה וזללנו פרה אורגנית שלימה...
אם הייתי משלם את החופשה הזו הייתי מאד מאוכזב. הפעם היה זה תורה של אשתי לשלם....
