השק המתאים/ ©

מעמיס אני זכרונותי,

אל צרור נקוב....

השק מתמלא והולך,

ואני - במסע דרכים

גם כן.

עוצר מידי רגע,

להתבונן ביפי הטבע

רקיע תכול צבוע במכחול

שמש פז מחייכת 

ציפור מצייצת 

פלג נחל מרטיט ימים

או פרח מרנין .

כך פוסע אני

ומאסף אל שקי

חלומות יפים,   

חיוכים,   

פיסות חיים.       

והרי אין בעולם טוב בלא רע..

ומשום מה...

לעיתים... לשק רצון משלו,

הוא מכנס אל תוכו,

גם זכרונות עמומים, כאובים

שאין לי חפץ בם.         

ואז,

מתבונן אני לצדדים

לעיתים מבין,

שאני נושא על כתפי

את השק

הלא מתאים...

עוצר, רוכן,

 נושק השק   

העמוס לעייפה,

..ו...נוטש...

 

בלב שלם

שב אל מסע,

שוב לוקט רק

מראות ושכיות חמדה...

 

את השק הישן...

רק ליטפתי,

ו...נטשתי...

 

אם תעברו פה בסביבה,

תראו כמה שקים נטושים...

בחרו רק את השק... המתאים...

 

 

חג שמח!!!

28.9.07

כל הזכויות שמורות

תודה תודה

 לריש עלום השם

  השכן...

 ממנו שאבתי

 השראה ענקית