הימור מסוכן- חלק ב'.

"תן את הכסף, ונסגור עניין!" אמר קורליאונה, ולאריק זה נשמע כמו תחילתו של חלום בלהות. הוא ישב שם כמו אידיוט, וניסה לבלוע את הגוש המחניק שבגרונו. לקורליאונה לא איכפת היה שאין לו גרוש על התחת, ושבעצם הסיבה שהם מחזיקים אותו הוא החוב שהצטבר והצטבר אחרי כל סיבוב של הימור.  עינו הימנית הבולטת של ז'ק הצולע ריצדה, וניד קל בראשו -כמעט בלתי מורגש- הביא לחדר שני בריונים עמוסים בשרירים, הם הרימו אותו בקלילות ראוייה לשבח, אחד בכל זרוע, והצמידו אותו לקיר לא בעדינות יתרה. רגליו בעטו באוויר, וכתפיו שרפו בכאב. 

"תן לי להסביר לך במילים פשוטות." התקרב ז'ק הצולע. כשעמד היה נמוך יותר ממה שדמיין לעצמו, אבל לא פחות מאיים. "אתה חייב לנו כמה אלפי שקלים... " לחש בארס. "כמה מאות אלפי שקלים... עד כאן הכל ברור, נכון?"  אריק ניסה להיחלץ משני הבריונים ללא הצלחה, תנועה זו עיצבנה את אחד מהם, והוא הטיח את ראשו אל הקיר, הדבר הבא שהרגיש היתה בחילה איומה שעלתה במהירות אל גרונו, וסחרחורת שאיימה לעלף אותו.  "בוא נסכם, שאתה מביא לנו את הכסף עד מחר בבוקר."

מחר בבוקר?! התפלץ רק למחשבה, מחר בבוקר זה עוד שש שעות, מקסימום שבע. איך בדיוק ישיג את הכסף? "מחר בבוקר...?" והמשך המשפט שלו נבלע באגרוף ישיר לתוך הבטן, הבחילה שקודם עלתה בגרונו חנקה אותו, והוא הקיא בבת אחת את כל הבירה ששתה לפני מספר דקות והתערבלה לו בבטן.

דון קורליאונה הרים יד, והבריונים הורידו אותו, רגליו היו כל כך חלשות, שהוא לא הצליח להחזיק את עצמו, וצנח אל תוך הקיא של עצמו. לא לפני שקיבל בעיטה חזקה בבטן הרכה שלו. אריק גנח, והתקפל.  דון קורליאונה בכבודו ובעצמו רכן לעברו ולחש, "אני אתן לך עשרים וארבע שעות!"  ממש נפלא, חשב אריק בגיחוך כואב, פושע בעל קוד מוסרי ונדיב. בחילה נוספת עלתה בגרונו, והוא בלע אותה.

על סף עילפון, הרימו אותו שני הבריונים ודחפו אותו לתוך מכונית אמריקאית שחורה. הם נסעו ברחובות המנומנמים, רוב הנסיעה בחן את השעון הזוהר במכונית, ומחשבה טיפשית אחת עברה לו בראש. הכסף שהיה חייב להם לא הטריד אותו,  הכסף שנורית נתנה לו לשכר הדירה לא הדאיג אותו, גם לא הכסף שחסכה בקופסת הנס קפה. אפילו בלומנפלד המרושע לא הצליח להבהיל אותו עם שכר הדירה, הדבר היחיד שחשב עליו היה , איך יסביר לנורית את סימני האגרופים שהשאירו לו הבריונים בכל פינה בגוף.