יצירות אחרונות
פני הגעגוע (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -13/05/2024 04:38
הַחֶדֶר רֵיק (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -13/05/2024 03:32
שירה רוסית (2 תגובות)
צביקה רז /שירים -12/05/2024 22:17
יום הזיכרון (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -12/05/2024 21:57
מוקדם מדי ללכת (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/05/2024 19:02
ליעדו לעולם לא יגיע (1 תגובות)
רמי נוריאל /שירים -12/05/2024 17:58
פיסת נייר-מוקדש לאלי ז"ל בן כיתתי האהוב-בן יט בנופלו (4 תגובות)
מרים מעטו /שירים -12/05/2024 16:27
שוב פקע מיתר אדום (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -12/05/2024 15:44
מַנְדָּרִינוֹת / פְּסִיעוֹת / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -12/05/2024 13:05
סיפורים
קלישאה'אני הולכת למות', מלמלה זואי בשקט, לעצמה. 'אני הולכת למות', חזרה בשנית, רק קצת יותר בקול. 'אני הולכת למות!', זעקה זואי במלוא כוחותיה, אבל איש לא הסתובב. הם הניחו שהיא עוד אחת מאותם משוגעים, אלו שצועקים שטויות ברחובות, כאלו שכביכול ראו את אלוהים. 'אני הולכת קפוט, לגמרי, לתמיד, איש לא ירא אותי, איש לא ישמע אותי יותר. אני לא אקרא עיתון, ולא אשמע את מצעד הלהיטים, אין ,זהו, נאדה, כלום, לא ישאר ממני דבר, אני אהיה מכאלו שהלכו, שבזבזו אפשרויות, שהיה יכול לצאת מהם כל כך הרבה, אבל הגורל לקח אותם. את הטובים הופכים למלאכים, אתם יודעים, כל אותן קלישאות של מוות. אבל זה לא ישנה שום דבר, אני לא אהיה פה, ומעכשיו כבר לא אכפת לי.', וככה זואי המשיכה, חוזרת על מנטרה קבועה, מברברת על מוות שידוע רק לה. מדי פעם מישהו זרק לה מספר אגורות, אתם יודעים כל אלו, שאח"כ יאמרו שהם אנשים טובים, שהם עוזרים, שהם תורמים. אבל את הטובים הופכים למלאכים. לפחות זה מה שהקלישאה של המוות אומרת. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |