מחיקת זכרון./ מחוייך..

אל: מכון וייצמן...

ממני....

היום שמעתי את פלא המדע- למחוק הזכרון...

הבנתי שמישהו.. גאון...

אז הנה 3 דברים קטנים שארצה לשכוח...

בבקשה, שימו את המכתב בראש הרשימה...

תודה...

. גן ילדים, רותי השמנה   

   נותנת לי בעיטה...

אני מרחפת חצי מטר קדימה...

זה לא מספיק לה..

היא רצה אחרי ויושבת עלי...

עם הכף של החול,

מתופפת על ראשי.

רוצה לשכוח את החיוכים של כל הילדים...

ובבקשה,

תמחק גם לשמנה ההיא את הזכרון,

איך שפכתי עליה אחר כך את כל פח האשפה,

כשפתחה את הארון....

היום ראיתי אותה.

אחרי עשרים שנה...

חוץ משפעת השומנים שהתמידה וצברה...

שום דבר לא השתנה...

מאז, רק תפחה והשתכללה...

היא זכרה הכל... הדובה... וכבר אמרה לי

שהיא לא שכחה...

- `ו..תזהרי` היא אמרה...

`את עוד תחכי ממני ל`מנה`,

עשרים שנה אני מחכה לך יא בת.....`

משום מה נדמה ל

שדבק בה גם הריח של הפח...

איך נפלו גיבורים, נפלתי מן הפחת אל הפח..

בחינת בגרות במתימטיקה

בית ספר תיכון.

לטמבלים של הכתה הביאו מורה, עולה חדש רוסי,לשיעורי עזר..

ג`מני קיבלתי שיעורי עזר...

בחינת בגרות הגיעה

אני בכתה, לא מבינה לא את השאלה

ולא את התשובה...

יכול להיות דווקא שהשאלה הייתה קלה..

אבל התשובה קשה..

את המורה הרוסי,

שמו בכיתה לשמור על הנבחנים...

פתאום הוא שואל...

- "מישהו צריך עזרה?".

הצבעתי. הוא בא...

ראה את הבעייה ,

כהרף עין,

פתר על פתק קטן .

הראה לי - הטמבלית

ואמר בשקט...

שאף אחד לא ישמע...

- " עכשיו לכי לפתור, ילדה".....

חזרתי למקום..., לא פתרתי.

לא הבנתי לא את הדרך ולא את התשובה...

בסוף, קיבלתי במקצוע הזה... ארבע.....

אני שואלת, בדחילו ורחימו..

אם הייתם מוכנים, למחוק לי מהזכרון...

את ה`פאשלה`...

טירונות.

ילדה טובה ירושלים.

ערב, שעה חופשית.

שני בנים טירונים, שואלים אותנו

את שתי הבנות

אם אנחנו רוצות לשתות איתם קפה....

היום אני יודעת שהם בכלל רצו..נס...

הם הביאו קפה,

סוכר, כוסות חד פעמיות

פתחו דלת של כתה.

שם על הרצפה... היו מזרונים ..

אני, לתומי, האמנתי ש... עוד מעט שותים קפה...

עוד אני מאמינה...

ושום דבר, למרבה המזל,  לא קרה...

כרוח סערה...

פתאום נכנסת מפקדת, שמנה ,

אלה מה????????????!

בעוד אני חולמת על הנס...

לא התעייפה השמנה..היא ממשיכה...

- תגידי, גם בבית את נכנסת דרך

החלון, לשתות קפה? בחושך???????

- "אבל זו דלת", אני מתעקשת,

- "בבית שלי חלון.. זה משהו אחר... קטן יותר.."

- "את מתחכמת"? היא שואגת

- "ומאיפה היו לכם מפתחות??"

" ומאיפה הבאתם מזרונים?"

"ומה עושים אחרי הקפה????"

לא ידעתי את כל התשובות...

ובכלל , היה שם אור לפני שהיא הגיעה...

ואני רק "קפה קטן", כפית סוכר, ביקשתי...

איך יצאתי זכאית? האל כנראה אחראי לנס...

מאז אני שותה קפה, בהיר, כפית סוכר,רק בביתי שלי!!!

דיאטה, לא בשבילי, שהשמנות יקצצו..,

וכן, חשוב מאוד...

מקפידה לבדוק, בכל דלת שנכנסת שמא זה... חלון......

ושתמיד האור יהיה דלוק...

נס???..לא הצד החזק שלי...

אז, כבודו, אפשר למחוק גם את הזכרון ההוא,

של החלון והחידלון....

למה הם עובדים כל כך לאט...

 ריבונו של עולם????