אני והשירה

 לֹא קָנִיתִי תְּאַרִים

עִטּוּרִים שֶׁל  הַשְׁכָּלָה.

 עַל זֶה אֲנִי מֵצֵר

דַּרְכִּי לֹא הָיְתָה קַלָּה.

  שִׁירָה לֹא שִׁנַּנְתִּי

לֹא לָמַדְתִּי מִשְׁנָתָה .

 אַךְ הַתְּשׁוּקָה אוֹתִי סָחֲפָה

לָבוֹא אֵלֶיהָ  וּלְדַעְתָּהּ.

 לְעִתִּים בָּלאט, בהיחבא,

 שָׁלַחְתִּי יָד, פָּלַשְׁתִּי לִתְחוּמָה.

תְּפִלָּה בְּפִי וְתִקְוָה רְחוּמָה

לִסְפֹּג מִנְטָפֵיהָ, לִטְבֹּל בְּמַעְיָנָה.

 הָרְסִיסִים לֹא הִרְווּ צִמְאונִי

 הַמּוּזָה הִשְׁתּוֹלְלָה,

אָז זִנַּקְתִּי אֶל תּוֹכָהּ

 בְּהַשְׁלָמָה - בַּחֲשָׁשׁ מְהוּלָה.

  אִם מַיִם חַיִּים אֶמְצָא

אֲינַק וְגַם  אֶנִיק.

וְאִם רֵיקָהאֶמְצָאֵנָה

מִמֵּילָא בִּלְעָדֶיהָ מחניק.

 10 נובמבר 2003