מילים נרדפות/ © יעל כרמי גבאי

מילים נרדפות/ ©   יעל כרמי גבאי

גברת אחת מאוד מגונדרת

יצאה לטייל לה לעיר אחרת..

היא צעדה , טופפה קלות,

בגדי מלכות ושררה ביקשה לקנות.

- כאן לובשים רק מילים נרדפות

אמר החייט

- אה, הנהנה

אומרת לו כן, בלא קול...

- מילים נרדפות אתה אומר?

ובכן ראשית, אה, בתחילה,

 ומחילה...

ארצה לחבוש לראשי עטרת,

זאת אומרת ...כתר

מצב רוחי עגום, אתה מבין?

רוצה לאמר יש בי עצבת...

ואם אהיה מלכה,

תחלוף לה התוגה...

ואז, אחר כך אבחר לי

שמלת מלמלה,

עשויה רשת לבנה...

ומעיל, כלומר אדרת, אני בוחרת

רקום שתי וערב,

מבין אתה? רוחב ואורך...

כך מדדה בלא מורך

באין יראה ופחד

מילים נרדפות.

מילים דומות וכאלו שונות...

וכשעייפה, התייגעה,

מילים מנוגדות היא פשטה ולבשה

כאלו המגביהות ומנמיכות.

מילים נישאות ושפופות

מילים קלות וכבדות.

והחייט, נתן בה עינו

שלח מבט מודאג...

איזה בלאגן,

את כל החנות הפכה

כך, בלא בושה,

בבת אחת... במחי יד..

גברת אחת...

מילים נרדפות עמדו נבוכות,

מבוכה ומבולקה

השתררה בשכונה

וגברת אחת קטנה

רק צחקה....

חיוך קטן שלחה

מוכר מילים נרדפות,

מי שמע על כאלו שטויות..

היא טרקה את הדלת,

ויצאה עם עטרת.

סלחו רבותי, התכוונתי...נזר...

על ראש החייט סמרו

שתי שערות

בצבע גזר...

לקחה הכתר...

ווי זמיר,

לא נתנה אפילו תשר.........

17.8.07

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

©