משחק החיים

זה המקום האחרון שציפיתי לראות אותה שם ועוד בארוחת בקר יוקרתית.
היא הזמינה ביצה עלומה וחסות על כל מיני סוגים של רטבים ואפילו שמפנייה מעורבבת עם מיץ תפוזים,נראה לי שזה נקרא:מימוזה.
מי שלא הכיר את הגברת עלול לטעות שהיא נולדה לתוך זה,אשה הדורה שלבושה בהידור אירופאי עם ט'אץ מזרח תיכוני קליל.
שיער קארה שחור שגזור בדיוק ועיניים של איילה ,צוואר ארוך שלא נגמר שפשוט דורש שירפרפו עליו עם הלשון.
הציפורניים מטופחות ועם לאק מתאים לשמלה ולנעליים,אין מה להגיד ממש גברת.
המלצרים רכנו לעברה והשתדלו למלא אחר כל גחמותיה הגסטרונומיות,ואילו היא סילסלה עשן סיגריות לאויר מאיזו קופסה דקה ולבנה עם פרחים.
אני עוד זוכר אותה עוזרת לאביה בהכנת הסנדוויצ'ים באותה מסעדת פועלים מאובקת באיזור התעשייה הצפוני של קרית-גת, האמת שכבר אז אפשר היה לראות כיצד עוגבים המבטים של נהגי המשאיות ושאר עוברי האורח אחרי קימורי גופה וחמוקייה של הנערה המתבגרת הזו.
כמה רחוק המרחק בין אותה מסעדת פועלים מנומנמת לבין המתחם שהיא שוהה בו כעת.
זה מבנה גדול שנבנה ממש על קו החוף של תל-אביב והגלים ממש מלחכים את יסודות הבטון של המבנה,מקום שמיטב אנשי העשירון העליון אוהבים להתגורר בו או לפחות לערוך שם את פגישות העסקים או האהבים שלהם באחד מבתי הקפה.
הרבה נשים מתהלכות שם באיזור הזה במטרה ללכוד איזה דג שמן או סתם שמן עם סיגר ושיער מדובלל שיעניק להם מארנקו תמורת איזו החלפת נוזלים הדדית.
ישנן כאלו ששפר עליהן המזל והן אפילו מצאן פה חתן לפרק ב או ג או ד
זה מזכיר לי עדת פרפרים שחגה מעל שדה של חרציות ביום בהיר ושטוף שמש בעמק יזרעאל-הגברים מפשיטים את הנשים האלו בעיניים ואילו הגברות עושות עצמן כלא מתבוננות ולא מתעניינות כאשר בעצם כל אחד זקוק לשני.
בירור קצר שערכתי לגבי המכרה שלי העלה שהיא נוהגת לשרוץ פה בסיטארה בקביעות כמו שהירח נוהג להופיע מדי ערב.
היא משליכה את יהבה על השולחן הפינתי הקבוע שלה, יש לה חלון סמוך שמביט אל עבר המרחבים העצומים של הים התיכון ואם לא חוצה אותה איזה מלצר או גלשן רוח צבעוני במים אז היא יכולה להפליג במבטה עד לקפריסין.....כמעט.
נכנסתי למקום בארשת של אחד שנכנס למכולת השכונתית שלו לרכוש עיתון צהריים, בטבעיות מהולה ברישול .
אמנם לא אתיימר ואזמין לי ביצה עלומה אבל ביקשתי פרנ'ץ טוסט ומשקה קייצי לצידו(עראק עם שקדים)וכמובן שאחזתי במוסף הכלכלי של "הארץ"ועשיתי את עצמי מתעניין במדד הניקיי או איך שלא קוראים למדד המצחיק הזה של האנשים הנמוכים בעלי העיניים המלוכסנות,מדי פעם עיניי פזלו למדור הספורט לראות מה עשתה קבוצתו של גאיידמק בקופנהגן מלבד קניות שהשחקנים ערכו שם בעיר של בת הים.
היא הבחינה בי הגברת וחייכה חיוך קמצני כזה בזווית פיה,שפתייה שמשוחות בשפתון צבעוני כמו וקראו לי להרטיב אותן מעט או שמא שוב זה הדמיון שלי שמשתולל.
ב 3קבוק ירקרק של מי מעיין צלולים עם שם של איזה ברון פשע איטלקי הונח על שולחנה והמלצר לחש לה שדאגתי שמא שפתייה יסדקו והזמנתי לה מי שתייה.
היא נתנה בי את המבט ההורג שלה ומייד חייכה וסימנה לי לגשת לעברה,עשיתי את עצמי כמתלבט לשנייה ...רק עשיתי את עצמי כמובן .
הלב שלי היה נרגש כמו ילדה שפותחת מתנות ביום הולדתה,היא יודעת שהיא תאהב את כל המתנות אבל עדיין היא סקרנית.....הילדה הכוונה.
ואילו באשר אליי גם אני יודע שאפשיט אותה משמלתה בקרוב כמו מתנה מאריזתה אבל תמיד זה נעים ומרגש מחדש.
הפלגתי בסיפורים על מסעות העסקים שלי בעולם הגדול וכמובן שציינתי שאני גרוש שמחפש להתמסד שוב ,התעכבתי במיוחד על איזו עסקת נדל"ן שביצעתי בבוקרשט עם איזה טייקון מקומי,עסקה שהתפרסמה במדורים הכלכליים של כל העיתונים ומן הסתם גם הגברת שלצידי הבחינה בכך אולי בעודה שרועה בחוף גורדון עם שמן התינוקות שעל גופה שממגנט אליו את קרני השמש המלטפות והחודרניות
אכן היא הוכיחה לי שהיא שולטת ברזי העניין והבניין והיא יודעת על מה מדובר.
התחילה לקשקש לי שהיא אשה מכובדת ולא בעד סטוצים ועניינים כאלה מלוכלכים בין הסדינים,לפעמים זה מוזר שדווקא למעשה אהבים שנערכים על מצעים וסדינים צחורים מתלווה אמירה של "לכלוך",אחזתי בפרק ידה העדין ולחשתי לה שתמיד רציתי להיות עם גברת כזו מכובדת במיטה מפוארת מול הים.
ממש התאפקתי שלא לספר לה שאני זוכר איך עזרה בהכנת סנדווצים עם טונה או סתם עם ביצים באותה מסעדת פועלים מאובקת