0/04/00

בית חילוני

                            מי שגדל בבית חילוני כשלי,

                           בו תרבוּת יהוּדית וחילונית בצוותא גרוּ.

                            לעולם לא ישכח!

                            כיצד אבא אותו עם בקר העיר,

                             לשמע קול בוקע מהרדיו להאזין!

                             "היום יום ראשון בשבת",

                             (או יום אחר מששת ימי החול בשבת,)

                      "שבו היוּ הלוויים אומרים בבית המקדש."

                 מי שגדל בבית חילוני כשלי,

                        בו יום כיפוּר, לא כיום צום ותפילה נשמר.

                         לעולם לא ישכח!

                          איך אמא האיצה בו,

                          ללכת לבית הכנסת הגדול בעיר,

                           וּלתפילת "כל נדרי" להאזין.

                            מי שגדל בבית חילוני כשלי,

                            בו בחג הפסח לא הייתה הקפדה,

                            על איסור חמץ וּלפסח הכשרה.

                            לעולם לא ישכח!

                            את ליל הסדר.

                          בו ההגדה, לפי סדר המסוּבים הוקראה,

                          בשילוּב קטעי זמרה,  גם הם מההגדה.

                          עד שעת הארוּחה.

                           מייד אחריה, מציאת האפיקומן,

                               מתן ההבטחה לתמוּרה שהתבקשה.

                            לאחר הפוּגה קלה,

                             עברנו למשחק החברה –אינטלגנציה.

                             בו התחרינו:

                             על ידע  וכושר הפקה,

                             של מקסימום מילים,

                             מהמילה שנבחרה.

                             מי שגדל בבית חילוני כשלי,

                             בו חג השבועות,

                             לא כחג מתן תורה,

                             בבית הכנסת צוּיין.

                             לעולם לא ישכח!

                             את מאכלי החלב,

                             אשר לכבוד החג, אמא הכינה.

                             את שולחן החג במפה לבנה כיסתה,

                        ליד מקומו של כל אחד – ענף ירוק הניחה.

                          מי שגדל בבית חילוני כשלי,

                            לעולם לא ישכח!

                            כי החג בהא הידיעה היה,

                            יום העצמאות – יום קום המדינה.

בו מרפסתנו:

בדגלים, שרשרות וּתמונות קושטה.

להקשיב לברכות מנהיגי האוּמה.    

היה כמעט חובה.

בו הלב רחב וְנתמלאנו גאווה.