רסיסי אור

מתחושת הריקנות צולל אל חוסר הוודאות

על איך ועל מה

אם יקרה או שיהיה

עומד במקום ללא המשכיות

עוצר את עצמי

אך הזמן לא עוצר בתוכי

זמן שדורס ללא ריגוש

זמן שמותיר בי תחושת ייאוש.

פזמון:

עד לכאן ועד עכשיו

זה נראה כל כך אפל וחשוך

שמידי פעם מפציעים רסיסי אור קטנים

שנשפכים על העצב ומשכנעים ומחיים.

שנים שנספרות ללא חלומות שחיפשתי

טעמים מרהיבים שנמסים ללא טעמי

פספוסים שחלפו מולי מבלי שתפסתי

דברים ומראות שייחלתי ולא הגשמתי.

וממך אני מבקש

אנא סלח לי אם פגעתי

אבן בי כי זה שבך לא רציתי

ואיך אדע כי באחד הימים זה יגיע

ואם עוד ישוב עוד רסיס אור וירגיע.