אֵם בְּשָׁחוֹר
"נשים בשחור" הייתה קבוצה של נשים אינטלקטואליות שבכל יום ששי בצהוריים התקבצה בכיכר צרפת בירושלים להפגין נגד כיבוש הגדה המערבית על ידי כוחות צה"ל. בזמן ההפגנה כל הנשים היו לבושות בשחורים ומכאן בא שם הקבוצה. הקבוצה פעלה מאמצע שנות התשעים של המאה העשרים. עם פרוץ האינטיפאדה בספטמבר 2000 והתגברות פעולות האיבה נגד יהודים, פעולותיה הלכו ודעכו.
לַשִּׂמְלָה הַשְּׁחוֹרָה כְּבָר לֹא אֶזְדַּקֵּק.
תָּשַׁשְׁתִּי.
לֹא אֵצֵא בִּימֵי שִׁשִּׁי לְצֹמֶת-כְּבִישִׁים
לְהַפְגִּין נַהֲמוֹת-בּוּשָׁה שֶׁל כּוֹבֵשׁ.
יוֹם שִׁשִּׁי. . . יוֹם שִׁשִּׁי. . .
וְעוֹד פָּעַם יוֹם שִׁשִּׁי.
וּבִשְׁנָתֶ, אָדָם פָּגוּעַ פָּגַע בְּרֹאשְׁ.
אָנָא בֵּן, הַמְנִיעֵנִי מֵרוּחוֹת נָקָם
כִּי לֹא טֶרוֹרִיסְט נָטַל אֶת חַיֵּי.
הַכִּבּוּשׁ רָצַח אוֹתְ.
בְּצָהֳרֵי שִׁשִּׁי, מִזְדַּכֶּכֶת מֵהַכִּבּוּשׁ
בְּבוּעַת-עֲטוּפוֹת-הַשְּׁחוֹרִים.
עוֹד וְעוֹד נִמְלֵאת הַבּוּעָה בְּתוּגוֹת
הִתְנַפְּחָה וְלֹא בָּאָה בָּהּ צוּרָה.
מִלִּים, כְּמוֹ עֵצִים עֲבֻתֵּי-סְבַ, לְנוֹי נוֹצְרוּ
וְלֹא יָנִיחוּ לְחַסְדֵּי-שֶׁמֶש לְהֵטִיב עִם נִדְכָּאִים.
אָמַרְתִּי "אַל תִּתְגַּיֵּס, בֵּן!"
וְאַתָּה "לֹא יִתָּכֵן, אִמָּא.
עִם חֲלֵב שָׁדַיִ יָנַקְתִּי חִבַּת-מוֹלֶדֶת".
וַאֲנִי מִתְפּוֹרֶרֶת נֹכַח מִלּוֹתֵי.
אָמַרְתִּי "עָלֶי לְסָרֵב לְשָׁרֵת בְּאֶרֶץ-כְּבוּשָׁה, בֵּן!"
וְאַתָּה "לֹא יִתָּכֵן, אִמָּא. בְּעוֹדֶנִּי יֶלֶד
לִמַּדְתִּינִי כִּי חַיָּל מְצַיֵּת לִמְפַקְּדָיו.
הָהֵמָּה פָּקְדוּ עָלַי לִלְחֹם בַּשְּטָחִים.
אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת וְסָפֵק לֹא מְכַרְסֵם בִּי
גַּם אֶשָּׂא כְּלֵי-מַשְׁחַת".
"אַף תִּירֶה, בֵּן?"
"בִּשְׁעַת צֹרֶ אִירֶה, אִמָּא".
גֵּאֶה בְּמַדֵּי, בָּאתָ סֶגֶן שֶׁלִי אֶל אֵם בְּשָׁחוֹר
וְסִפַּרְתָּ "מָחָר אֶפְרֹשׂ כְּנָפַי עַל טִירוֹנֵי-קְרָב
בְּהִתְגַּבְּהָם וּבְהִשְׁתַּפְּלָם לֹא יִלְמְדוּ שִׂנְאָה.
לֹא יִלְמְדוּ לַהֲרֹג.
אֲלַמְּדֵם אַ לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי נוֹשְׂאֵי-נֶשֶׁק.
אֲלַמְּדֵם כְּמִירַת-רַחֲמִים לַעֲרָבִים".
עִמָּם שֵׂרַכְתָּ דְּרָכִים בַּגֵּאָיוֹת הַכְּבוּשִׁים
וְרוֹעֵי הַצֹּאן בַּשָּׂדֶה לֹא יָדְעוּ כִּי בַּלֵּילוֹת
מִתַּחַת לִשְׁמֵי-פָלָסְטִין נַמְתֶּם עֲלֵי צוּקֵי-סֶלַע קָשִׁים,
כְּמוֹ בְּמַסְעֵי-מִשְׁפַּחְתֵּנוּ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים.
"אִמָּא, מֵאַיִן תָּבֹאנָה עָלֵינוּ הַיְּרִיּוֹת?"
שָׁאַלְתָּ בְּשִׂיחַת-טֶלֶפוֹן.
"מִן הָהַשְׁפָּלָה וְהָרָעָב, בֵּן", רָצִיתִי לַעֲנוֹת
אַ הַטֶּלֶפוֹן לֹא הִרְחִיק אֶת שִׂיחִי עָדֶי.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה רוֹחֵשׁ בִּילֵל-זְאֵבִים
מִישֶׁהוּ לֹא חָס עַל חַיִּים קְצָרִים
וְרוֹעֵי הַצֹּאן הִשְׁתַּעֲשְׁעוּ כָּל הַלַּיְלָה כְּנֶגֶד מְדוּרוֹת.
מַה מִּלֵּיל, בֵּן?
לְהֵיכָן נֶעֱלְמוּ חוֹמוֹת-מָגֵן מְדֻּפְּנֵי חֲנִיכֶי?
לָמָה הֵנִיחוּ לַחַלָּף לִכְרֹת רֹאשְׁ?
לָמָּה כָּשַׁלְתָּ לְלַמְּדָם לִירוֹת בַּשּׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף?
לָמָּה מְדוּרוֹת הָרוֹעִים בָּעְרוּ כָּל הַלַּיְלָה?
השיר בנוסח ראשון הוא משנת 2003. חזרתי אליו ושיניתי לרגל שיחרור האסירים, שביניהם גם כאלה שדם על ידיהם.
