מחוצלעצמי

עד לפני שהיא אמרה לי שהיא עוזבת, היינו ככה, היא ואני. בלב ובנפש, כמו שהם אומרים. לא יודע מי בדיוק, ושיסלח לי מי שאמר.

איזה יום אחד, לפני ארוחת ערב גדולה שהכנתי לגמרי לבד, שמעתי אותה אומרת שהיא לבד. יותר נכון שמעתי אותה אומרת שכבר עדיף לה לעשות הכל מאשר להיות איתי כי גם ככה כל הקשר שלנו נוהל על ידה בלבד. אה היא גם אמרה שאין לי מה לחפש אותה כי אני מוציא לה כל טיפת אויר שיש לה. משהו כזה בערך היא אמרה.

הכי גרוע זה שאין לי מושג לאן היא הולכת, לא ששאלתי, היא בחיים לא הייתה מגלה. אולי הייתי בא לבקר אותה שם, סתם כדי שלא תהיה לבד. לי קצת קשה בלעדיה. אני מתבייש להגיד, אבל כלום לא יוצא לי בלעדיה, קצת אפס כזה. כמו שאומרים.

באותו יום, אחרי שהיא אכלה את כל מה שהכנתי, היא התחילה להוציא את כל הדברים שלה מהארון, והכל התרוקן לי מול העיניים. בגד מהופעה של קפלן, ועוד אחד משנה שעברה שלבשנו ביחד בל"ג בעומר, ספרים שאני שומר בארכיון, ושמיכה שאמא שלי סרגה לי. איך שכחתי לקנות לה מברשת שיניים חדשה.

על דברים כאלה היא שונאת אותי.

כל זה  נדחס לתוך מזוודה בת 28 או 30 שאיזה דוד של אמא שלי נתן לי בירושה. בלי קיפולים, בלי שקיות, בלי בעיות.

אולי הייתי צריך להגיד לה משהו שישנה את דעתה, לא יודע, רציתי להגיד אבל היא בדיוק צעקה משהו על זה שהספר שלי בחיים לא יהיה גמור בלעדיה והיא נורא גאה בעצמה שהיא ככה השתלטה לי על החיים והותירה אותי חסר כל. את החלק האחרון אולי אני הוספתי.לא יודע.

אני נורא כועס שהיא נוסעת ככה.

אתמול בדיוק דברנו על כמה שטוב לנו ביחד , כמה שאנחנו מוצלחים. אולי זה רק אני דברתי, או לפחות חשבתי.

הייתי צריך להגיד לה את זה גם.

שתדע שיהיה לה שם קר, לאן שהיא נוסעת, לא יודע איפה זה אבל יהיה לה קר, ובטוח שלא יהיו את הגרביים שלי.

היום אני מכין לעצמי ארוחת ערב, ואוכל אותה לבד.

אף אחד לא מעיר לי על ההפרזה במלח ואף אחד לא אומר לי כמה שזה טעים.

האמת היא שזאת לא הפעם הראשונה שהיא הולכת, כבר היו מקרים, אבל אז זה היה סתם בצחוק. היה לה משעמם והיא הייתה תופסת לי בבטן או בראש וצורחת שאני שקרן ולא אמיתי עד שהשכנים היו דופקים לנו על הקירות. אחרי שעה חוזרת  וטוב לנו מאי פעם. מאנשים מאושרים יוצאים הדברים הכי טובים.

מתי תחזרי?

אני יודע שלא תשאירי אותי להלחם עם קירות לבד. גם את לא יכולה לבד. את שקופה בלעדי, את בלתי נראית, חייבת מישהו שיבטא אותך, ואין מישהו אחר שיעשה את זה במקומי. אל תרימי גבה, את יודעת שזה נכון.

למרות הכל, אני מבטיח להתנסח הרבה יותר טוב כשתחזרי ומבטיח להשתמש במילים שאת אוהבת.