נקישות.

תגיד לי לאן אתה עוזב
אני לא מבינה
תחזור?
כי אני לא רוצה שתעזוב
אל תעז
בזים עפים מעלי
אני לא רוצה כאב
אני לא רוצה למות.

ראשי מסתחרר
נופל בשבי במדבר רותח
ודמעות על פני.

טיפות כאב עומדות ליפול אלי
פני ירטבו
תעשנה כחולות עד ירח.

עוצמת את עניי
ומקווה שעצמותיך לא תחזרנה עם בזים מעלי.

רציף המדבר חי מדמעותי
רק דאגות גואות אליו ממני
בצבעי מדבר צבוע
צבוע אדום כזב
מן מזבח תקוות שלי
שאני מצחצחת כל שעת זכרונות הגואות אליו ממני.

דמעתי חולפת
בנקישות כאבים
כנקישתך בדלת הבהולה אלי.

--

אשמח לתגובות. :).